בבעלות משפחת חשייב שתי דירות מגורים בכתובות סמוכות בירושלים, הרשומות כשתי תתי חלקות שונות באותו גוש. שתי הדירות הן חלק מאותו מבנה טורי בבניין רכבת ואין שום חיבור ביניהן.
במסגרת תוכניות הפיתוח של הבניין שנועדו להרחיב את הדירות ולהכשיר הרחבות שנבנו ללא היתר, הוטלו דמי השבחה על בעלי הדירות, ובכללן שתי הדירות של משפחת חשייב. המשפחה ביקשה לקבל פטור מתשלום ההיטל עבור אחת הדירות והגישה ערר לוועדה, שדחתה את הבקשה, ומשפחת חשייב הגישה על החלטה זו ערעור מנהלי.
השאלה שעמדה במרכז הדיון המשפטי הייתה האם במקרה של תשלום היטל השבחה בשל הרחבת דירה יש להתייחס לשתי הדירות כדירה אחת או שתיים, והמערערים ביססו את טענותיהם על פסיקות קודמות בנושא.
בית המשפט קיבל את עמדתה של משפחת חשייב, כיוון שאין הרחבה בדירה אחת כדי למנוע את קבלת הפטור על הדירה האחרת ודחה את טענות העירייה לפיהן יש לראות בשתי הדירות את אותה יחידת מגורים בשל הימצאותן באותו גוש. בית המשפט קבע כי המשפחה זכאית לפטור מתשלום היטל ההשבחה על אחת הדירות, עד לתקרה של 140 מ"ר, כיוון שהבעלים הם אותו תא משפחתי ושתי הדירות מצויות על אותו שטח מקרקעין.
עמ"נ 64313-12-17 חשייב ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים