עסקינן בהליך למתן צו מניעה זמני בו נתבקש בית הדין להורות על ביטול החלטת מעסיקתה, קרן המחקרים לפטרה עד להכרעה בהליך הסופי.
במהלך שנות עבודותיה הייתה מעורבת העובדת במספר תקריות אלימות בשלן זומנה לשיחות רבות וכן לשימוע שבסופו הוחלט ליתן לעובדת הזדמנות נוספת להוכיח את עצמה. אולם, העובדת הייתה מעורבת בתקריות אלימות נוספות ולכן זומנה לשימוע פעם נוספת אך מספר ימים לפני ישיבת השימוע נפלה העובדת במקום עבודתה והשימוע בוטל.
לאחר שנדחה מועד השימוע מספר פעמים, ביום 21.12.2018 התקיים השימוע בעניינה של העובדת, וביום 16.6.2019 (ארבעה חודשים לאחר מכן), התקבלה החלטה לפיה העובדת אינה מתאימה לתפקיד והודיעו לה על פיטוריה.
בבקשתה למתן סעד זמני טענה העובדת כי הליך הפיטורים בעניינה היה פגום מראשיתו, בין היתר בשל השיהוי בין השימוע לבין החלטת הפיטורים. בית הדין קיבל את הבקשה ופסק כי אכן קיים פגם מהותי בעובדה שחלפו ארבעה חודשים בין מועד השימוע למועד ההחלטה על פיטורי העובדת כיון שנותק הקשר בין השימוע לבין ההחלטה ומשום שהשארת העובדת בחוסר ודאות הוא מצב שאינו ראוי.
עוד קבע בית הדין כי לאור חלוף הזמן, יכלה העובדת להניח שהוחלט על המשך העסקתה. לכן, ככל שהמעסיקה המשיכה לעמוד על הליך הפיטורים, מחובתה היה לבחון פעם נוספת האם הבסיס להחלטתה עדיין תקף והאם לא חלו שינויים בנסיבות האישיות של העובדת שהייתה אמורה להשמיע את טענותיה פעם נוספת בהליך שימוע ראוי, שיאפשר לה לשוב לנסות ולשכנע את המעסיקה, על רקע הזמן שחלף ושינוי הנסיבות.
סע"ש (אזורי ת"א) 7889-07-19 אורלי כהן נ' קרן המחקרים, פיתוח תשתיות ושרותי בריאות ליד מרכז הרפואי וולפסון (פורסם בנבו, 28.07.2019)
כתיבה ועריכה: עו"ד תומר זנזורי, רפאל פדר, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר.