בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים דן לאחרונה בערעור שהגיש מנהל הארנונה של עיריית רחובות (להלן: "המערער") על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בגדרו נקבע כי חיובה של חברת דרבן השקעות בע"מ (להלן: "המשיבה") בארנונה בתעריף "קרקע תפוסה אזור ב" אינו סביר, וכי על מנהל הארנונה לחייב את המשיבה בתעריף הנמוך יותר החל באזורים אחרים בעיר.
המשיבה הינה בעליה של נכס מקרקעין בתחומה של עיריית רחובות. לאחר שקיבלה המשיבה הודעת חיוב ע"ס למעלה מ-700,000 ₪ בה תוקנה שומת הארנונה בגין הנכס שברשותה, באופן רטרואקטיבי, פנתה המשיבה למערער על מנת שזה יבטל את החיובים, ומשהמו"מ לא על יפה – הגישה המשיבה עתירה מנהלית לביטול החיוב בטענה כי הושת עליה שלא כדין.
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את טענות המשיבה במלואן, תוך שהוא קובע, בין היתר, כי תעריף הארנונה בו חויבה המשיבה – "קרקע תפוסה אזור ב", הוא בלתי סביר באופן קיצוני, מאחר וזה גבוה פי 4.5 מהתעריף לאותו הנכס באזורים אחרים בעיר – אזור ג', אזור ד' ואזור התעשייה, ועל כן, קבע בית המשפט כי יש לחייב את המשיבה בתעריף המקובל באזורים האחרים בעיר (בהקשר זה יוער בקצרה, כי החוק והתקנות הרלוונטיים קובעים כי בסמכותה של רשות מקומית לקבוע תעריף ארנונה שונה לאותו סוג נכס בהתחשב באזור בו הוא מצוי בעיר).
בית המשפט העליון קבע, כי עולה קושי רב בקביעה זו של בית המשפט לעניינים מנהליים בדבר חוסר סבירות תעריף הארנונה של "קרקע תפוסה אזור ב", כאשר קביעה זו מתבססת רק על הפער שבין התעריף החל על אזור ב', לבין התעריף החל על אזורים ג', ד' ואזור התעשייה. בית המשפט העליון מוסיף ומנמק, כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים כאשר בחן את הפער בין התעריפים, ולא את תעריף אזור ב' לגופו, וכי אף אם עסקינן בפער משמעותי כבענייננו – אין בכך כדי ללמד על אי סבירות תעריף אזור ב' דווקא.
בית המשפט העליון מציין בהקשר זה כי עמדת מנהל הארנונה תומכת בטיעון זה, שכן זה ציין בתשובתו לעתירה ובהודעת הערעור כי אכן – תעריפי אזור ג' ו-ד' נקבעו בזמנו על מנת לעודד פיתוח של אזור חדש, ולאחר מכן "נתקעו" עם חקיקתם של דיני ההקפאה אשר מנעו העלאת תעריפי ארנונה לאלו הקבועים באזור ב'.
עוד קבע בית המשפט העליון בפסק דינו, כי המשיבה עצמה לא הגישה מעולם חוות דעת מטעמה המצביעה על אי סבירות אזור ב' לכשעצמו – וזאת על אף שברשויות אחרות בעלות מאפיינים דומים עומדים התעריפים על ערכים דומים לאלו שבענייננו.
לאור האמור – ביטל בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט קמא, וקבע כי אין מנוס מביטול קביעתו בדבר אי סבירות תעריף קרקע תפוסה אזור ב' בצו הארנונה של עיריית רחובות. על אף האמור, קבע בית המשפט כי אין בכך כדי לבטל את הסעד הקונקרטי שניתן למשיבה בבית המשפט קמא – והוא השוואת התעריף לקרקע תפוסה לזה המקובל באזורי החיוב האחרים בעיר.
לסיום הוסיף בית המשפט, כי אין באמור כדי לפטור את עיריית רחובות מלפעול לתיקון הפער החריג בתעריף הארנונה בגין "קרקע תפוסה" באזורי העיר השונים, וזאת בין היתר מאחר ואף לגישת העירייה כפי שעולה מעמדתה בהליך – מדובר בפער אשר כבר אין לו צידוק בימים אלו.
עע"מ 10182/17 מנהל הארנונה של עיריית רחובות נ' דרבן השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 19.01.2020).
כתיבה ועריכה: עוה"ד אופיר ששון, אור לוצאטו, אייל בוקובזה, עמיחי ויינברגר.