בשנים האחרונות ניתנו אינספור פסיקות והכרעות בנוגע לפרשנות הוראת הפטור לדירת מגורים הקבוע בסעיף 19(ג)(1), ואת מקצתן הבאנו בניוזלטרים קודמים. אך נראה כי הנושא טרם מוצה.
במקרה דנן שהובא בפני ועדת הערר, נדרשו הכרעותיה בשלושה נושאים –
- מועד הגשת בקשה לפטור מהיטל השבחה טרם מימוש – ועדת הערר חזרה על ההלכה הקיימת[1] לפיה בקשה לפטור תוגש תוך 45 ימים ממועד קבלת השומה. אלא שבצד זה, קבעה כי שעה שמודבר בשומה היוצאת לבקשת הנישום טרם מימוש, הרי שמניין 45 הימים יספר ממועד המימוש בלבד. הרציונל בבסיס קביעה זו הינו כי בקשה לפטור מכוח הסעיף הנ"ל לא ניתן לבקש באופן רעיוני אלא יש לבקש פטור עבור דירה ספציפית. הודגש, כי כאשר מדובר בבניין מגורים הכולל תמהיל של יחידות דיור בגדלים שונים לא ניתן לבחון את זכאות המבקש לפטור מבלי שבקשתו תיתמך בדירה מסוימת לגביה מבוקש הפטור. ואת זאת ניתן לעשות רק בעת מימוש.
- הזכאות לפטור בהעברה ללא תמורה – הועדה שבה על ההלכה כי העברה ללא תמורה (כמו גם העברה בירושה) אינה מהווה מימוש לצורך התוספת השלישית לחוק ואינה מקימה חבות בתשלום היטל השבחה. אלא שבחינת הזכאות לפטור תלויה במועד בו מבוצעת ההעברה ללא תמורה – במקרה בו בוצעה ההעברה לאחר אישור תכנית משביחה יש לבחון את הזכאות הזכאות לפטור לגבי המעביר. אם ימצא כי הוא היה זכאי לפטור, יינתן הפטור גם לנעבר. לעומת זאת, כאשר ההעברה מבוצעת לפני אישור תכנית, הנעבר הוא בעל הזכויות במועד אישור התכנית והוא החייב המקורי בהיטל ההשבחה. על כן, את הזכאות לפטור יש לבחון בהתייחס אליו בלבד.
- השפעתה של זכות ליחידת דיור במצב תכנוני קודם על הפטור – נקבע כי בבחינת הזכאות לפטור וחישובו יש להביא בחשבון את המצב התכנוני הקודם, וככל שניתן היה להקים לפיו יחידת דיור, יובא שטחה בבחינת הזכאות. אף על פי כן, בנסיבות העניין קבעה ועדת הערר כי העוררים הינם מחזיקים במשותף שאינם יחידה כלכלית אחת. על כן, ובהתאם לפסיקה הקיימת, זכאי כל אחד מהם לפטור, כאשר הזכויות ליח"ד שהוקנו במצב הקודם, יחולקו ביניהם, והפטור יינתן לכל אחד עבור ההפרש עד 140 מ"ר.
ערר (מרכז) 8036-03-18 סהר שמואלביץ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון
כתיבה ועריכה: עוה"ד עתליה ניני, רויטל אפלבוים, עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל
[1] בר"מ 5896/15 רוני אלבק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון, פורסם בנבו