המערער והמשיב שכנגד הועסק משך שנים ארוכות במספר מקומות עבודה בשירות הציבורי. מתחילת עבודתו במשיבה והמערערת שכנגד ועד יום 1.7.1999 הועסק המערער בתפקידים שונים, שכרו שולם על בסיס דירוג וחלו עליו הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. מיום 1.7.2019 ועד סיום העסקתו חלו על המערער הוראת חוזה בכירים.
בית הדין הארצי דן בשאלת זכאותו של המערער לתשלום מענק יובל על פי הוראות חוקת העבודה, לאחר שבבית הדין האזורי נקבע כי אין להביא בחשבון את תקופות עבודתו של המערער בקק"ל, בסוכנות היהודית ובחברת שיכון ופיתוח בע"מ ולכן לא השלים את הוותק הנדרש לצורך תשלום מענק יובל עובר להעסקתו בהסכם בכירים.
בבית הדין הארצי נהפכה ההכרעה ונקבע כי יש להביא בחשבון את תקופות עבודתו של המערער בקק"ל ובהסתדרות הציונית ולכן הוא זכאי למענק יובל בהתאם להוראות חוקת העבודה בשנה שבה פרש לגמלאות ובכל שנה שלאחר מכן.
נקבע, כי בהתאם לפסיקה, הנטל להוכיח זכאות למענק יובל מוטל על תובע הזכאות ולא על מכחיש הזכאות. מכאן, שעל תובע הזכאות להצביע על מקור נורמטיבי של זכותו וכי עומד בתנאי הזכאות.
על פי חוקת העבודה, בהיותו המערער עובד בדירוג מח"ר, היה זכאי למענק יובל עת הועסק בדירוג דרגה וכפועל יוצא מכך בגמלה המשולמת לו בחלקה בעד תקופת עבודתו בדירוג דרגה. זאת, אם עמד המערער בתנאים לתשלום מענק יובל עובר לתחילת העסקתו בהסכם בכירים. על פי הוראות חוקת העבודה, התנאי הרלוונטי לגבי המערער הוא כי יש לו וותק של 30 שנים ומעלה וכי במשך 30 שנים אלה, הועסק ב"מקומות עבודה מזכים".
בית הדין הארצי קבע כי עת עבר המערער להעסקה בחוזה בכירים, עמד הוותק שלו על 24.5 שנים, כאשר מחלוקת התעוררה לגבי השנים השנים בהן עבד המערער בשיכון ופיתוח, ההסתדרות הציונית וקק"ל. בעניין זה נקבע כי יש להביא בחשבון את הוותק שצבר בהסתדרות הציונית ובקק"ל לצורך מענק יובל, וזאת על יסוד הוראות הסכם קיבוצי משנת 1994, לפיו ההסתדרות הציונית, וקק"ל הן מקומות עבודה שהוותק הנצבר בהם נחשב לצורך הזכאות למענק יובל. ולכן, תקופת הוותק של המערער עומדת על 30.9 שנים ומזכה אותו בתשלום מענק יובל בעד השנה שבה פרש לגמלאות ובעד השנים שלאחר מכן.
ע"ע (ארצי) 2805-02-18 דוד הרטום נ' עיריית אשדוד (פורסם בנבו, 15.8.2019).
כתיבה ועריכה: עוה"ד תומר זנזורי, רפאל פדר, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר.