פסק דין חדש מתחום דיני העבודה עוסק בתובעת שהועסקה בעיריית אשקלון החל משנת 1998. בשנת 2015 זכתה התובעת במכרז לתפקיד סגנית מנהל אגף תקציבים וכלכלה. כאשר מינוי זה אושר ציינה ועדת השירות (להלן: "הועדה") כי ההחלטה בעניין התובעת לא הייתה נקייה מספקות כיון שבאותה העת הועסקו בעירייה 5 קרובי משפחה שלה. לכן, קבעה הועדה כי בכל מקרה של שינוי בתפקיד התובעת או קרוביה, יש להביא את המקרה לבחינת נוספת.
בחודש יוני 2017, זכתה התובעת במכרז חיצוני לתפקיד מנהלת אגף תקציבים וכלכלה. בהתאם להנחיית הועדה, הגישה העירייה בקשה לשינוי המינוי. (יצוין כי בשנה זו גדל מספר קרובי התובעת לשישה קרובי משפחה, כאשר האחרון שנוסף היה נבחר ציבור).
לאור בקשת העירייה התכנסה הועדה והחליטה שלא לאשר את מינוי התובעת (להלן: "ההחלטה"). נימוקי החלטה זו היה ריבוי קרובי המשפחה הממלאים תפקיד ברשות. על החלטה זו הגישה העירייה בקשה לעיון מחדש שלאחריו הוחלט, פעם נוספת, לא לאשר את המינוי. בהחלטתה, ציינה הועדה שלמרות שמדובר בקידום ולא בקליטה למערכת ולמרות שהעובדת מוכשרת, אין הצדקה לסטות מן הכלל האוסר על העסקת קרובי משפחה.
לאור אירועים אלו הגישה התובעת את תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
בפסק דינו קבע ביה"ד שאין לקבל את העתירה לביטול החלטת ועדת השירות ולאישור מינויה לשירות. עם זאת, שוכנע ביה"ד שיש להשיב את עניין התובעת לוועדה על מנת שתבחן את החלטתה.
ביה"ד דן בכך שהנימוקים העיקריים שעמדו בבסיס החלטת הועדה במסגרת הדיון המחודש היו סוגיית ניגוד העניינים והאופן בו נתפס מינוי וקידום של קרוב משפחה לעובדים אחרים. בהקשר זה קבע ביה"ד שריבוי קרובי משפחה אינו מונע לכשעצמו קידום עובד עירייה כיון שוועדת השירות מוסמכת לקבוע סייגים לעניין זה ואף יכולה לקבוע הסדר ניגוד עניינים במקרים המתאימים, לכן יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
בנסיבות המקרה דנן ובשים לב לכך שקרובי התובעת מועסקים בעירייה שנים רבות (למעט נבחר ציבור שמועסק בעירייה מספטמבר 2016) ובשים לב לכך שריבוי קרובי המשפחה יישאר על כנו בכל מקרה (שהרי לא שאלת עצם ההעסקה עומדת על הפרק, אלא שאלת המינוי לתפקיד החדש) השיקולים שיש לבחון הם: אופן קבלת ההחלטה על הקידום ואפשרות נטרול ניגוד העניינים.
ביה"ד דן בכך שהשיקולים במקרה דנן לא נשקלו כראוי וקבע שלגבי אופן קבלת ההחלטה על הקידום, לא עלה חשש שהתובעת זכתה במכרז בגלל קרבה משפחתית למי מקרובי משפחתה. כמו כן, הוועדה אף לא סברה שנפל פגם בהליך המכרזי והקבלה לתפקיד.
לגבי שיקול ניגוד עניינים נקבע כי הועדה לא בחנה היטב מהו היקף ממשקי העובדה בין התובעת לבין קרוביה ולא דנה בשאלת מידת השינוי בעוצמת ניגוד העניינים כתוצאה מהקידום לתפקיד החדש.
הרושם שבית הדין קיבל מהחלטת הועדה הוא כי הועדה למעשה נתנה את המשקל "המכריע" לעצם ריבוי קרובי המשפחה ברשות ולאופן בו נתפס בציבור עצם מינויו וקידומו של קרוב משפחה לעובדים אחרים ולנבחר ציבור ולכן נקבע כי הועדה לא נתנה משקל ראוי לאופן קבלת התפקיד החדש ולא בחנה היטב את אפשרות נטרול ניגוד העניינים.
לכן נקבע שכאשר ריבוי קרובי המשפחה ברשות הוא עובדה מוגמרת אין בנימוק של ריבוי קרובי משפחה לכשעצמו כדי למנוע את קידום התובעת – ולכן החלטת הועדה אינה סבירה.
ביה"ד ציין שאין בקביעתו כדי לקבוע שלא קיים פוטנציאל לניגוד עניינים והדברים מכוונים לכך שבמקרה הנדון השיקולים לא נבחנו כנדרש וציין שהאמור בפס"ד מתייחס למצב בו עובדת העסקת מספר קרובי משפחה הינה עובדה מוגמרת. לכן אין בקביעתו כדי להעניק גושפנקא להעסקת מספר קרובי משפחה ברשות – שהרי מדובר במצב בלתי רצוי.
לפיכך, נקבע כי עניין התובעת יוחזר לדיון בוועדת השירות על מנת שתוכל לבחון את היקף ניגוד העניינים.
פ"ה (אזורי ב"ש) 2697-06-18 מירב בוסקילה נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 03.11.2019).
כתיבה ועריכה: עוה"ד תומר זנזורי, רפאל פדר, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר.