על אופן הפעלת סמכות שברשות – מתחם הסבירות ושיקולים תקציביים

במקרה אשר הובא בפני בית המשפט ייצג משרדנו את מועצה אזורית שומרון בתביעה שהוגשה כנגדה ע"י תושב המועצה.

במסגרת התביעה התבקש ביהמ"ש ליתן צו עשה לחיוב המועצה לבצע ולסיים בתוך זמן סביר את כל עבודות הפיתוח המוניציפליות ברחוב בו מתגורר התובע.

היעדר התשתיות ברחוב התובע נבעו מכך שהחברה היזמית אשר הייתה אמונה על בניית הבתים וכן ביצוע עבודות התשתית והפיתוח החלה בהליכי פירוק בטרם השלימה את העבודות הנדרשות. בשל העובדה כי המועצה נעדרת תקציב ייעודי לעבודות פיתוח – אינה מתוקצבת לשם כך ממשרד השיכון ואינה גובה מתושבי המועצה היטלי פיתוח – תרה המועצה אחר פתרונות אחרים לצורך ביצוע העבודות.

ביהמ"ש בחן את נוסחו של הסעיף המסמיך את המועצה לטפל ולפעול בעניינים הנוגעים לשירותים המוניציפליים, לרבות עבודות הפיתוח, והגיע לכלל מסקנה כי מדובר בסמכות שברשות הכפופה לשיקולי סבירות. במתחם הסבירות, על המועצה למצוא את האיזון הראוי בין קיום סמכויותיה ותפקידיה על מנת לאפשר לתושבים חיים תקינים ובתוך המסגרת התקציבית העומדת לרשותה ובהתחשב באילוצים המכתיבים את חלוקת המשאבים הכספיים.

זאת להבדיל מסמכות חובה אשר לגביה החוק מטיל חובה על הרשות מינהלית לקיימה ובמלואה, כאשר לא תישמע טענה כי טעמי תקציב מונעים מהרשות מלעמוד בנטל קיום חובותיה.

לאחר שבחן ביהמ"ש את הפעולות האלטרנטיביות אשר נקטה המועצה לפתרון מצוקת התושבים, המבוססות כאמור על אילוצי התקציב, קבע ביהמ"ש כי הפעולות אשר ננקטו עולות לכדי שימוש סביר בסמכויות שניתנו למועצה להקצות ולחלק את משאביה, ואין מקום להתערבותו של ביהמ"ש.

ת"א 12008-11-17 גולבנבסקי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (פורסם בנבו, 6.1.2020).

כתיבה ועריכה: עוה"ד עתליה ניני, רויטל אפלבוים, עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל