בסעיפים 77 – 78 לחוק התכנון והבניה הקנה המחוקק סמכות למוסד תכנון לפרסם הודעה לציבור במסגרתה יידע את הציבור על הכנת תכנית מתאר עתידית, וכן לקבוע מגבלות על הוצאת היתרי בנייה בתחום התכנית העתידית. במקרה שהובא בפני ביהמ"ש לעניינם מנהליים, עמד ביהמ"ש על התכלית העומדת בבסיס הוראות אלו ועל גבולות הסמכות של מוסד התכנון מכוחן.
ביהמ"ש קבע, כי ככלל קבלת היתר בניה על פי מצב תכנוני מאושר הינה זכות קניינית העומדת לרשות האזרח שאין להגבילה. סעיפים 77 – 78 לחוק מהווים חריג לכלל זה, שעה שהם מאפשרים, כלשון ביהמ"ש, "הקפאת מתן ההיתרים או השימוש עד להפקדת התכנית העתידית". הרציונל שבבסיס חריג זה הינו למנוע סיכול התכנית העתידית על ידי בנייה או מימוש אשר עלולים לסכל את התכנית העתידית.
ביהמ"ש הדגיש כי הסמכות מכוח הוראות אלו טומנת בחובה פגיעה בקניינו של אדם ומשכך יש להפעילה בזהירות ותוך פגיעה מינימלית בקניינו שלא אדם. כך, הבהיר ביהמ"ש כי מוסד התכנון אינו רשאי מכוח הוראות אלו למנוע מתן היתרים באופן גורף, אלא עליו לקבוע תנאים למתן היתרים שיממשו את אותה התכלית שלא לסכל את התכנית העתידית. פרשנות כאמור מצמצת את הפגיעה בזכות הקניין.
בהתאם לכללי יסוד אלה מצא בית המשפט, במקרה הנדון, כי מאחר וההודעה שפורסמה לא כללה דבר בעניין תכנון עתידי הכולל גם איחוד וחלוקה, הרי שלא ניתן היה למנוע את הוצאת ההיתר על יסוד נימוק זה.
עוד במסגרת פסה"ד עמד בית המשפט על שני עקרונות נוספים – הראשון הוא כי חלה על מוסד התכנון חובה לפעול באופן מיידי לקידום הרעיון התכנוני שעמד ביסוד ההגבלות על הוצאת היתרים, ולהפכו לכדי טיוטת תכנית שניתן יהיה לבחון למולה את ההיתרים המבוקשים.
השני עננינו בסמכות לדון בתקיפת הודעות לפי סעיפים 77 – 78. בהקשר זה נקבע כי הסמכות לעשות כן נתונה למועצת הארצית. ועדת הערר תהא מוסמכת גם היא רק בנסיבות מיוחדות מקום בו התנאי שבמחלוקת הותקן בחוסר סמכות.
לטעמנו מדובר בפסק דין ראוי המדגיש את החשיבות שבמתן האפשרות לפרט לממש את קניינו, ומונע שרירותיות מצד מוסדות התכנון בשימוש בסמכות שהוקנתה להם להגביל אפשרות זו.
עתמ (חי') 25118-02-19 אסכנדר פרח נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון
כתיבה ועריכה: עוה"ד עתליה ניני, רויטל אפלבוים, עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל