שאלת מועד תשלומו של היטל השבחה מגיעה לא אחת לפתחו של בית המשפט. זו פעם נבחנה סוגיית חובת פירעון חוב היטל השבחה מכוח דיני החוזים ודיני המקרקעין.
באותו מקרה שני קונים שיתפו פעולה בעסקה לרכישת מקרקעין. במסגרת הסכם רכישת המקרקעין בין הקונים לבין מוכרת המקרקעין, נטלו הרוכשים על עצמם לשלם את היטל ההשבחה החל על המוכרת, תוך שניתנה האפשרות בהסכם לחתום על כתב התחייבות חלף תשלום, ככל שהדבר יאושר על ידי העירייה ולא ימנע את העברת הזכויות. עוד התחייבו הקונים להעביר את הזכויות על שמם במרשם בתוך 60 ימים מהשלמת התחייבויות מסוימות מטעם המוכרת.
אחד הקונים אכן ביצע את המוטל עליו ושילם את היטל ההשבחה בהתאם להסכמות החוזיות. ואולם, הרוכשת הנוספת סירבה לשלם את היטל ההשבחה בטענה כי טרם התגבש המועד לתשלום החוב. לאור העובדה כי לא שולמה מלוא ההשבחה סירבה עיריית תל אביב ליתן אישור להעברת הזכויות במרשם לקונה ששילם את חלקו. מכאן, הוגשה המרצת פתיחה בבקשה לחייב את הרוכשת הנוספת לפרוע את חוב היטל ההשבחה החל בגין החלק במקרקעין שרכשה.
בהתאם להלכת אפרופים ולתמורות שחלו בה בשנים האחרונות בחן ביהמ"ש את הסכמות הצדדים ואומד דעתם בהתאם ללשון החוזה וע"פ נסיבות החיצוניות לו, ובהתאם להיגיון הכלכלי-מסחרי העומד בבסיס החוזה. ביהמ"ש הגיע לכלל מסקנה כי לאור סירובה של העירייה ליתן לקונה שהשלים חובותיו אישור לרישום זכויותיו, אי ביצוע התשלום להיטל ההשבחה ע"י הרוכשת הנוספת מהווה הפרה של ההסכם וחייבה בתשלום חלקה בחוב היטל ההשבחה לאלתר.
לטעמנו, באספקלריה של דיני החוזים, פסק הדין מגלם פרשנות נאותה של ההסכם שעמד בפניו. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי לו היה מוגש הליך מנהלי כנגד סירובה של עיריית תל אביב להנפיק את האישור, היתה מתקבלת תוצאה אחרת, המחייבת אותה להנפיק למבקש אישור להעברת זכויות בגין חלקו בלבד, כשם שהיתה עושה לא היה מדובר בשני הסכמים נפרדים.
ה"פ (ת"א) 71394-12-18 יאיר סיטון נ' עירית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו, 28.8.2019)
כתיבה ועריכה: עוה"ד עתליה ניני, רויטל אפלבוים, עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל