ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב החליטה לדחות תכנית לפינוי בינוי של בניין, עקב הגשת התנגדות על ידי אחת מבעלי הזכויות.
תכניות פינוי בינוי, הכוללות הריסת מבנים, יוצרות מעצם טיבן מחלוקות קנייניות מורכבות. במקרים רבים זכות הקניין משמשת בעלי זכויות ככלי לסחטנות והגדלת ההטבות הניתנות להם במסגרת הפרוייקט. משום כך, נתן המחוקק מספר כלים המאפשרים, בנסיבות מסוימות, לקדם פרוייקטים של התחדשות עירונית גם ללא הסכמת כל בעלי הזכויות.
אך לא בכל מצב.
במקרה שהובא בפני ועדת הערר הוגשה לוועדה המקומית תכנית להריסה ובנייה מחדש של מבנה מכח תמ"א 38, בהסכמת 5 מתוך 6 בעלי זכויות בבניין. האחרונה הגישה התנגדות, על יסודה כאמור נדחתה התכנית.
ועדת הערר אישרה את דחיית התכנית, וקבעה כי בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בעל דירה הרשאי להגיש תכנית בבית משותף) התשע"ו – 2016, תכנית הכוללת שינוי / הריסה של רכוש שהוא קניין פרטי בתוך בית משותף, היינו של דירה או רכוש משותף המוצמד לה, טעונה הסכמתו המפורשת של בעל הזכויות באותו קניין פרטי, לצורך אישורה.
ערר בב/1103/0918 פם השקעות ובניין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק.
סיכום ועריכה: עוה"ד רויטל אפלבוים, עמיחי וינברגר וינור ברטנטל