בתביעה שהוגשה נגד עיריית אשקלון, דרשה חברה, בעלת מבנה תעשייה בעיר, כי יושבו לה דמי כופר חניה ששילמה בעת שהוציאה היתר בניה לפני כעשור וחצי.
לשיטת התובעת, החזר כופר החניה נדרש כיוון שהעירייה לא עמדה בחובתה להקים חניון שיספק די מקומות חניה עבורה במועד הקבוע לכך בדין. עוד נטען, כי החסר במקומות החניה נובע גם בשל תחשיב חניה שגוי, לכאורה, שנעשה למבנה סמוך שהוקם כמבנה תעשייה, אך בפועל, כך נטען, קיימים בו שימושי משרדים הצורכים מספר רב יותר של חניות.
משרדנו, שייצג את עיריית אשקלון באמצעות עורכי הדין עמיחי ויינברגר ורויטל אפלבוים, טען מנגד כי הקימה חניון כדין ובו מעל 200 מקומות חניה. עוד נטען, כי חניון המוקם מכספי כופר חניה, הינו חניון ציבורי שאינו משויך למבנה שבגינו שולם הכופר, ואינו נועד לספק חניות עבורו בלבד. בנוסף נטען על ידי העירייה, כי תחשיב תקן חניה מבוצע על פי ייעוד המבנה בהיתר הבניה ולא בהתאם לשימושים המבוצעים בו בפועל לאחר הוצאת ההיתר.
בית משפט השלום באשקלון קיבל את טענות העירייה ודחה את התביעה תוך שקבע:
"התובעת שילמה כופר חניה תמורת 20 מקומות חניה, ובשנת 2009 נבנה בסמוך למבנה שלה מגרש חניה ציבורי הכולל 83 מקומות חניה, וזאת מעבר להמשכו של אותו מגרש הכולל עוד כ- 134 מקומות חניה. בבניית החניון הציבורי הסמוך, יצאה הרשות ידי חובתה בהתאם לתקנות החניה ולא הוכח כי מדובר בגביית מס שלא כדין שיש להורות על השבתו.
לתובעת אין זכות לבצע חישוב תיאורטי של מספר מקומות החניה שהיו דרושים לבניין סמוך, שנבנה במהלך השנים, ולבקש על בסיס טענה זו סכומים ששילמה ובהם נעשה שימוש לבניית החניון.
על כן התביעה נדחית".
ת"א 37271-06-15 ד.ס.ו.ר -חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' עיריית אשקלון והועדה המקומית לתו"ב אשקלון (ניתן ביום 29.4.19 ).
עריכה וסיכום: עורכי הדין עמיחי ויינברגר, רויטל אפלבוים וינור ברטנטל