בשני מקרים שונים הצליח משרדנו באמצעות עוה"ד עמיחי ויינברגר ורויטל אפלבוים לדחות עתירות שהוגשו כנגד עיריית בית שמש הנוגעות להקצאת שימוש.
עתירות הוגשו על ידי עמותות – האחת מפעילה גני ילדים והשניה מעון יום ובשני המקרים התבקש בית המשפט להורות לעיריית בית שמש להתיר לעמותות להפעיל במקרקעין מבנים לצרכי העמותות.
ביחס לעתירה הראשונה, קבע בית המשפט כי הקצאת מקרקעין או מבנים ציבוריים על ידי רשות מקומית לגופים פרטיים הפועלים בתחומיה, ובכלל זה לצרכי חינוך, צריכה להיעשות על פי "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" (להלן: "הנוהל"). בהתאם לנוהל, גוף המבקש כי תוקצה לו קרקע נדרש להגיש לרשות המקומית בקשה הכוללת, בין היתר, פרטים אודות הגוף ופעילותו, מקורותיו הכספיים, סיוע ציבורי שניתן לו בעבר, אישור ניהול תקין, דו"ח כספי מבוקר ועוד. הנוהל מתווה את אופן הטיפול בהקצאת קרקע, ובכלל זה פרסום דבר האפשרות להקצאת קרקע, פרסום רשימת הבקשות להקצאה, מתן הזדמנות למי מהציבור להתנגד להקצאה או לבקש שההקצאה תיעשה דווקא לשימוש שלו ולא של מבקש ההקצאה. הנוהל נועד להבטיח כי הליך ההקצאה של נכסי מקרקעין, שהם משאב ציבורי מוגבל, ייעשה בהליך שקוף, שוויוני והוגן. נקבע כי אין מחלוקת שהעותרת לא פעלה בהתאם לנוהל, ולא הגישה בקשה להקצאה בהתאם להוראות הקבועות בו.
על כן, הוחלט כי העתירה שהוגשה היא עתירה מוקדמת, טרם פעלה העותרת למיצוי ההליכים לפני הרשות המקומית. עוד נקבע כי הסעד המבוקש בעתירה משמעותו, מבחינה מעשית כי בית המשפט ישקול ויחליט בהקצאה, וזאת תחת הרשות המקומית, תוך עקיפת הנוהל ובהליך שיש בו כדי לחתור תחת תכליתו של הנוהל. כמו כן, צוין כי אין לראות בפניות העותרת לראשת העירייה תחליף להגשת הבקשה להקצאה בהתאם לנוהל. נוכח כל האמור, הוחלט על סילוק העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.
גם ביחס לעתירה השנייה החליט בית המשפט להורות על סילוק הבקשה על הסף זאת מחמת נסיבות עובדתיות ספציפיות הקשורות להתנהלות שבין העמותה לבין ועדת ההקצאות.
עת"מ 42249-06-19 מעון קודשו (ע") נ' עיריית בית שמש (פורסם בנבו,11.08.2019).
ועת"מ 58117-06-19 מרכז איגוד תתי"ם – ירושלים נ' עיריית בית שמש (פורסם בנבו, 11.08.2019).
סיכום ועריכה: עוה"ד אור לוצאטו, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר.