הנחת רשות מכוח הדין או שמא "אות מתה"?
בית משפט העליון דן בשבוע האחרון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בו נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית של בעלי נכסים בתחומה המוניציפאלי של עיריית תל אביב, כנגד העירייה, תוך דחיית הטענה כי העירייה גובה ארנונה באופן בלתי חוקי ממחזיקי נכסים המצויים בתחומה והמשלמים באמצעות הוראת קבע.
המערערים טענו, כי העירייה לא מילאה את חובתה ליתן הנחה מארנונה למשלמים באמצעות הוראת הקבע, וביקשו לזכותם באופן רטרואקטיבי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ואף דרשו לחייב את העירייה לקיים את הוראות הדין וליתן הנחה בהתאם לחוק.
בית המשפט העליון נדרש למחלוקת העיקרית בין הצדדים, הלא היא פרשנות התקנות מכוחן ניתנת ההנחה מארנונה למשלמים באמצעות הוראת הקבע. התקנות כאמור, קובעות כי המועצה רשאית לקבוע הנחה של עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית.
המערערים אשר שילמו לאורך השנים באמצעות הוראת קבע, טענו כי היו זכאים להנחה כמפורט בתקנות. העירייה מצדה, טענה כי מאחר והתקנות קובעות כי הנחה תינתן למשלמים בהוראת קבע, המוגדרת בתקנות כ"הוראה בלתי חוזרת" (והמערערים לא שילמו בהוראת קבע כזו) הרי שהם לא זכאים להנחה.
בית המשפט העליון קבע, כי הוראת קבע, כהגדרתה, הינה הוראה בלתי חוזרת לבנק, ולא חל שינוי בהגדרה זו עוד משנת 1993. עם זאת, נקבע כי בהתאם להוראות הרגולטור, המפקח על הבנקים, אשר פורסמו בשנת 1997, כלל לא קיימת אפשרות לתת הוראת קבע בלתי חוזרת לבנק, וכל הוראת קבע בנקאית ניתנת לביטול.
מכאן יוצא, כי הגדרת הוראת קבע כפי שהיא עולה מן התקנות, מתרוקנת מתוכנה, שכן בפועל, אין הוראת קבע בנקאית "בלתי חוזרת".
על כן, וכדי להימנע מהפיכתה של תקנה 3 ל"אות מתה", קבע בית המשפט העליון, כי משאישרה עיריית תל אביב את ההנחה האמורה, יש לפנות לכללי הפרשנות ועל פיהם לבחון את תקנה 3 לתקנות, בה נקבעה ההנחה האמורה.
בהתאם לכך, ולאחר יישום כללי הפרשנות, קבע בית המשפט כי התקנה מזכה בהנחה מארנונה גם במקרה בו בוצע תשלום בהוראת קבע הניתנת לביטול (ההפך מהוראת קבע בלתי חוזרת), המופנית לבנק, ואשר ניתנת לפחות לתקופת הגבייה השנתית.
לאור האמור, נתקבל הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, והעניין הוחזר לבית המשפט זה לצורך הכרעה בשאלת הבקשה להגשת התובענה כתובענה ייצוגית.
עע"מ 8814/17 יגאל דן נ' עיריית תל אביב –יפו (פסק הדין ניתן בתאריך 26.5.2019).
עריכה וסיכום: עורכי הדין עמיחי ויינברגר, אופיר ששון וינור ברטנטל.