כידוע, מוסד תכנוני כגון וועדה מחוזית לתכנון ובנייה הינו גוף ציבורי אשר חלים עליו דיני המשפט המנהלי וכן ההלכות אשר נפסקו במרוצת השנים בגדרן הוכתבו הכללים לאופן קבלת החלטה על ידי גוף ציבורי.

במקרה שהובא בפני בית משפט לעניינים מנהליים עמדה לבחינה החלטת ועדה מחוזית לתכנון ובניה לאשר תכנית מתאר בכפוף לתנאים ובשונה מהתכנית שזו הורתה קודם לכן על הפקדתה. השינויים העיקריים נגעו להפחתה משמעותית במספר יחידות הדיור, והטלת מטלות שימור על היזם כתנאי למתן היתרי בניה.

היזם עתר כנגד החלטת הועדה המחוזית ובית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה ושב בפסיקתו על ההלכות המושרשות היטב בדיני המשפט המנהלי כגון חובת ההנמקה וחובת ביסוס תשתית רלוונטית ומצא כי יש לקבל את העתירה תוך שקבע כי לא ניתן לקבל כי הועדה המחוזית שינתה את החלטתה להפקיד את התכנית בהיבטים כה משמעותיים, מבלי שניתנה לכך תשתית נתונים רלוונטים, חוות דעת או מסמכים מקצועיים, ומבלי שנימקה החלטתה כדבעי.

עוד מצא בית המשפט כי שינויים בתכנית, המפחיתים מכלכליותה, משפיעים גם על הוראות אחרות במסגרתה. כך קבע כי הטלת חובות שימור על היזם, והסכמתו לכך בשלב קודם היו כרוכים בתמורה המצופה מהתכנית, בהינתן שהיא מאפשרת 80 יח"ד. רגע שהפחיתה הוועדה את התמורה הכלכלית שבמיזם, ע"י צמצום מספר יחה"ד, אזי שהבסיס להסכמת היזם אינו קיים עוד.

לטעמנו פסק הדין מציג ומבהיר היטב את המתח התמידי שקיים בין אי התערבותם של ערכאות שיפוטיות בהחלטות הרשויות המנהליות המקצועיות, ובין חובתן של האחרונות לעמוד בכללים מנהליים בעת מתן החלטותיהן.

עת"מ (ת"א) 8479-04-18 אפריקה ישראל מגורים בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז תל אביב (פורסם בנבו, 23.9.2019)

כתיבה ועריכה: עוה"ד עתליה ניני, רויטל אפלבוים, עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל