בשנת 2011 אושרה למושב מרחביה תוכנית פיתוח מקומית במטרה לחזק את אופיו החקלאי של המושב ולהגדיל את מספר התושבים ביישוב. רוב הנחלות במושב מנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל למעט מספר נחלות המצויות בבעלות פרטית, וחלקן מיועדות לקרקע חקלאית בלבד.
הועדה המחוזית לתכנון ובנייה הותירה חלקות חקלאיות מחוץ לתוכנית הפיתוח, שנגעה להגדלת יחידות הדיור בלבד.
העותרים בתביעה טוענים כי למרות שהנחלה שברשותם מיועדת לחקלאות בלבד היא הייתה צריכה להיכלל בתוכניות הפיתוח של המושב ואי-הכללתה פוגעת בהם ובזכויות הבנייה העתידיות שלהם בנחלה.
העותרים הגישו התנגדות לועדה, אך היא נדחתה ובקשתם להגשת ערר לועדת הבנייה הארצית נדחתה אף היא. לכן, עתרו לבית המשפט והוסיפו כי תוכנית הפיתוח חורגת ממספר יחידות הדיור שאושר למושב במקור, כי תוכנית תמ"א 35 מחייבת את הכללת כל החלקות בפיתוח, כולל החלקות החקלאיות, וכן וכי התנהלות הועדה הייתה לא תקינה.
ביתה משפט דחה את העתירה ופסק כי תמ"א 35 אינה מחייבת לכלול שטחים חלקאיים בתוכנית, ומכיוון שייעודן של הנחלות אינו משתנה, החלטת הועדה המחוזית להוציא מתוכנית הפיתוח את החלקות החקלאיות, ובכללן את זו של העותרים, מתחום התוכנית הייתה מוצדקת מלכתחילה.
|
|
|
|
עת"מ 55496-10-17 הלפרין ואח' נ' המחוזית לתכנון ובניה מח' ואח'
|
|