תושבת בני ברק הגישה עתירה לביטול היתר בנייה בבניין צמוד לבניין שבבעלותה. לטענת העותרת נפלו פגמים רבים בהיתר הבנייה ובהחלטה לתיתו, ולאור כמות הפגמים וחומרתם יש לבטל את היתר הבנייה שניתן, גם אם קיים שיהוי בהגשת העתירה, ולמרות שהבנייה בפועל כבר החלה.
הטענות שהועלו על ידי העותרת כללו עובדות שונות: ההקלות שהתבקשו לצורך קבלת היתר הבנייה לא נדונו בועדה ולא פורסמו כדין; לא הובא לידיעת הועדה דבר קיומו של הבניין שבבעלות העותרת, שנמצא במרחק של 70 ס"מ בלבד מהבניין שלגביו ניתן ההיתר; לא ניתן אישור לעמידה בתנאי תמ"א 38 על ידי מהנדס העיר; מספר החניות בבנין החדש נמוך מהתקן המינימלי ועוד.
בית המשפט קיבל את טענות העותרת במלואן ופסק כי הקלה אינה זכות מוקנית אלא טעונה נימוק לאישורה, אשר לא ניתן על ידי הוועדה המקומית. עוד נקבע כי חובות הפרסום לא מולאו על פי דין וכי הוועדה המקומית התרשלה בכך שלא התייעצה עם אנשי מקצוע ולא וידאה כי החומר התכנוני שהוגש לה כולל את כל הנתונים.
לפיכך פסק בית המשפט כי היתר הבניה בטל, והעמיד צו ביניים בתוקפו עד להחלטה מחודשת של הוועדה המקומית .
עת"מ 19599-06-17 דבורה אוסדיטשר נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה בני ברק