מה בין החלטת מהנדס על הקמת שצ"פ שכונתי להחלטה על הקמת שצ"פ המשמש נכס ספציפי?

בפני בית משפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הובא המקרה הבא:

סעיף 2 לחוק עזר לרחובות (שטחים ציבוריים פתוחים) התשע"א-2010, מציג תנאים שונים לחיוב בהיטל השצ"פ, כאשר בחלקו הראשון הוא מגדיר את אופן ההכרזה על ידי מהנדס העירייה על הקמת שצ"פ שכונתי, ובחלקו השני הוא קובע כי אחת מעילות החיוב היא תחילת ביצוע עבודות להקמת שצ"פ שמהנדס העירייה קבע כי הן יכולות לשמש את הנכס.

באותו מקרה, יצאה רק קביעה אחת של מהנדס העירייה והיא על הקמת שצ"פ שכונתי.

בית המשפט דחה את הטענה כי לא ניתן לחייב ללא קביעה משלימה של המהנדס על כך שהשצ"פ יכול לשמש את הנכס. הובהר כי משמעות החלטת המהנדס על הקמת שצ"פ שכונתי  – היא כי השצ"פ מיועד לשמש את כלל הנכסים בשכונה. על אף שייתכן כי על פי לשון חוק העזר נכון היה שיתקבלו שתי החלטות שונות, הרי שהסתמכות העירייה על החלטת המהנדס על הקמת שצ"פ שכונתי, הינה סבירה, ולא מצדיקה ביטול החיוב.

חשוב להדגיש כי יש לקחת פסיקה זו בזהירות הראויה, הן בהיותה מסתמכת על לשון חוק עזר ספציפי והן מאחר ולא מדובר על פסיקה מחייבת. ראוי להדגיש כי מלכתחילה, ככל וחוק העזר דורש זאת – נכון יהיה שהרשות המקומית תתנהל בזהירות ותקפיד למלא את מלוא הוראות הדין, וככל ויש ספק – תיוועץ באנשי המקצוע המתאימים.

נוסף על האמור, חזר בית המשפט על קביעות קודמות באשר לזיקת ההנאה הרופפת מאד הנדרשת כתנאי לחיוב בהיטל השצ"פ .

כמו כן חזר, חידד והדגיש – כי היטל שצ"פ יכול ויוטל, בהתקיים התנאים המתאימים, גם על בנייה קיימת ולא רק בנייה חדשה.

 

עתמ (מרכז) 26536-04-18 בניני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ נ' עיריית רחובות

עריכה וסיכום: עורכי הדין עמיחי ויינברגר, רועי לנדאו וינור ברטנטל.