--שימוש חורג שלא ניתן לו היתר אינו עילה לחיוב בהיטל השבחה

שימוש חורג שלא ניתן לו היתר אינו עילה לחיוב בהיטל השבחה

מדי פעם נתקלים אנו במקרה בו ועדה מקומות מנסה לחייב בהיטל השבחה בגין שימוש חורג, רק על יסוד השימוש המתקיים בפועל, ומבלי שניתן היתר לשימוש חורג.

הערכאות השונות דנו בחיובים כאמור, וכבר נקבע לא אחת כי היטל השבחה בגין שימוש חורג ישולם רק מקום שהשימוש הותר על ידי הועדה המקומית[1].

כעת הונח בפני ועדת הערר חיוב שהוטל לאחר שאושר השימוש החורג, אלא שהועדה המקומית ביקשה לחייב גם בגין תקופה שקדמה לאישור השימוש החורג, במהלכה נעשה שימוש בפועל.

ועדת הערר ביטלה את החיוב וקבעה, לאחר שניתחה את הוראות הדין והפסיקה הקיימת בנושא, כי חיוב בהיטל השבחה מחייב קשר סיבתי בין מעשה תכנוני ובין עליית שווי המקרקעין.

כך, עליית שווי עקב שימוש בפועל, שאינו מגובה במעשה תכנוני, כגון החלטה לאשר את השימוש החורג, אינה מקימה לכשעצמה חיוב בהיטל השבחה.

ועדת הערר הוסיפה וקבעה כי אין חולק בהתאם לחוק מועד אירוע המס הינו מועד אישור הבקשה לשימוש חורג. אלא שקונסטרוקציה משפטית לפיה מועד מימוש הזכויות, המקים חובת תשלום היטל השבחה, אינו יכול להקדים את מועד אירוע המס. לפיכך, לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין תקופה שקדמה למועד הקובע – הוא מועד אישור השימוש החורג.

החלטתה זו של ועדת הערר נתמכה גם בעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בעניין אחר[2] לפיה לא ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין בנייה שקדמה לאישור תכנית שכן "לפי החוק, בהיעדר תכנית, לא יכול שיהיה אירוע מס כלל, ומשכך לא יכול שיקום חיוב".

אין ספק כי קיים טעם בהטלת היטל השבחה על מי שפעל במקרקעיו באופן שהשביח אותם, ולו משיקולים של צדק. אך, היטל יוטל רק על פי חוק, וכל עוד לשון החוק ופרשנותו הסבירה אינם מאפשרים חיוב שאינו קשור באופן ישיר בפעולה תכנונית, ייצא החוטא נשכר.

 

ערר 8005/0118 אייזנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, פורסם בנבו, 27.6.2019).

כתיבה ועריכה: עוה"ד רויטל אפלבוים, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר

[1] ראה למשל: ע"א 7210/01 עיריית נתניה נ' עיזבון המנוחה רחל גלמבוצקי, פ"ד נח(5) 34 ; ערר 442/15 מרס הנדסה והשקעות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הוד השרון, פורסם בנבו.

[2] עמ"נ 54024-05-15 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' חברת ש.נ נדל"ן בע"מ ואח'.

2 ספטמבר 2019|