--על חובת השקיפות בקיום מכרזים והמשמעות של הימנעות מפירוט במסמכי המכרז

על חובת השקיפות בקיום מכרזים והמשמעות של הימנעות מפירוט במסמכי המכרז

במסגרת עתירה זו נדונה טענת המערערת לפיה, במסמכי המכרז לא צוין כי בכוונתה של מפרסמת המכרז, חברת החשמל, לבצע פעולה של היוון בחישוב ההצעות הכספיות שהוגשו (היוון הוא חישוב הערך העתידי של הכסף).

האזכור היחיד לכך נמצא בסעיף 21 למכרז, אולם, לטענת העותרת, אזכורו של ההיוון בסעיף זה נעשה בלשון כללית וללא פירוט דרכי חישובו ומועדי הפעלתו. לטענת העותרת, ללא פעולת ההיוון הצעתה היא הזולה ביותר. בשל כך, הותרת חישוב ההצעות, הנתון לחלוטין לשיקוליה של חברת החשמל, פוגעת בעיקרון השוויון, בשקיפות ובחובת הגינות מנהלית.

בית המשפט קיבל את טענת העותרת והפנה לתקנות 22(ב) ו-22(ג)(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות"), לפי תקנה 22(ב), נקבע בין היתר, כי על ועדת המכרזים לכלול במסמכי המכרז פירוט של כל אמות המידה, ומבחני המשנה. לפי הרישא של תקנה 22(ג)(2), על ועדת המכרזים לפרט במסמכי המכרז את המשקל היחסי של אמות המידה, ושל מבחני המשנה, ואילו הסיפא של אותה תקנה מקנה לועדת המכרזים את הסמכות לא לפרסם את האמור ברישא במקרים חריגים. בית המשפט קבע כי בענייננו, אין מדובר במקרה חריג המהווה הצדקה לסטייה מהקבוע ברישא של תקנה 22(ג)(2).

נקבע כי בתקנות באה לידי ביטוי חובת השקיפות, שבגדרה מנועה חברת החשמל מלהתחשב בשיקולים ובדרישות שלא פורטו על ידה במכרז. חובת השקיפות הינה נגזרת של אחד מבין עקרונות היסוד בדיני המכרזים – והוא עקרון השוויון. פגיעה בעקרון זה, זוהתה על ידי הפסיקה כפגם מהותי.

על כן, נקבע כי העותרת זכאית לגילוי של התיעוד המתייחס למכרז, ושל כל הנתונים שעמדו ביסוד החלטת ועדת המכרזים, זאת לרבות דרכי ההיוון, אופן החישוב, ואופן השפעת נתונים אלה על ההחלטה שהתקבלה על ידי ועדת המכרזים. לאחר שחברת החשמל תעמיד את כלל הנתונים בפני העותרת, ככל שהעותרת תמצא את זה נכון, תוכל לעתור לכל סעד מכוח הוראות הדין.

עת"מ (חי') 34281-05-19 ביפר תקשורת ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 26.07.2019).

 

סיכום ועריכה: עוה"ד אור לוצאטו, אייל בוקבוזה, ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר.

26 אוגוסט 2019|