פרסומים ופסקי דין

לא יינתן פטור מארנונה לנכס שהפעילות שלו שאינה מהווה חלק מליבת העשייה של מוסד המבקש פטור

עיריית ירושלים טענה כי הנתבעת איננה זכאית לקבל פטור מארנונה, כיוון שבתקופה בה עסקינן רשאי היה הממונה על המחוז לפטור את הנתבעת, ומוסדות הדומים לה, רק בגין נכס אשר בו נעשה שימוש לשם לימוד, ואילו במקרה דנן השתמשה הנתבעת בנכס כפנימייה.

ההכרעה בטענת התובעת הינה פועל יוצא של הפרשנות שיש לתת לנוסח השונה של שני האישורים שניתנו לנתבעת מאת הממונה על המחוז. אישורים אלו אינם עומדים לבדם. הם ניתנו על בסיס חוזר מנכ"ל משרד הפנים, וחזקה על הממונה על המחוז שהוא לא התכוון לתת אישורים החורגים מהוראות החוזר. על כן, יש חשיבות גם, ובעיקר, לפרשנות חוזר המנכ"ל.

חוזר המנכ"ל כולל הוראות בנוגע לשימוש שיש לעשות בנכס כדי לזכות בפטור מארנונה לפי פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה. בחוזר נקבע כי תנאי לקבלת פטור הוא שהנכס לגביו מתבקש הפטור משמש את המוסד: "אך ורק למתן שירות התנדבותי לטובת הציבור". השימוש בתיבה "אך ורק" נועד להדגיש כי הפטור יינתן אך ורק לנכס אשר בו נעשה שימוש שהוא בליבת העשייה ההתנדבותית של המוסד.

ומהם תחומי העשייה ההתנדבותית בגינם ניתן לקבל פטור? הוראות חוזר קובעות כי תנאי לקבלת פטור הוא שפעילות המוסד היא בתחומים בהם רשות מקומית מוסמכת לפעול: "כגון: רווחה, בריאות, חינוך וכו'". ולכן, המסקנה המתבקשת היא כי הנתבעת יכולה הייתה לקבל פטור רק בגין שימוש בנכס שנמצא בליבת העשייה שלה כמוסד חינוכי.

השימוש בנכס המדובר כפנימייה איננו יכול להיחשב כליבת העשייה החינוכית של הנתבעת, שכן ניתן לעסוק בפעילות חינוכית אף ללא קיום פנימייה. אכן, הפנימייה קשורה קשר הדוק לליבת העשייה החינוכית, אבל היא לא מהווה חלק מליבת העשייה החינוכית, ולכן לא ניתן היה לקבל פטור בגין פנימייה בטרם פורסם התיקון לנוהל בשנת 2012. אשר על כן, התביעה מתקבלת.

תא (י-ם) 12950-01-12 עיריית ירושלים נ' עמותת באר מים חיים קרית צאנז

חזרה