פרסומים ופסקי דין

על כונס נכסים מוטלת החובה לברר את שיעורם של חובות הכינוס לרשויות השונות ולשאת בהם

תובע – כונס נכסים, הגיש תביעה שעניינה בתשלום חובות הארנונה והמים. חובות אלה אמורים היו, להיות משולמים, על פי הדין, על ידי כונס הנכסים. הנתבעים הינם רוכשי הנכס ורוכשים מאוחרים יותר אשר התחייבו ליטול על עצמם את חובות הקונים וכן העירייה, שהינה הזכאית לקבל את תשלומי הארנונה.

במסגרת חובותיו ככונס נכסים, חייב כונס נכסים לערוך בירור מפורט ומדויק של החשבונות הכספיים הכרוכים בהליך הכינוס, ולמסור לראש ההוצל"פ או לבית המשפט שמינוהו, דו"ח, ערוך ומפורט כראוי, של הוצאות והכנסות הליך הכינוס, כולל תשלומים שהיה עליו לשלמם כהוצאות הכינוס. במקרה זה, התובע לא טרח, ולו פעם אחת, לערוך בירור של ממש לגבי סכומי חובות הארנונה לתקופת הכינוס – הגם שהוא סבור כי אלה לא נקבעו כראוי. התנהלותו זו אינה סבירה, אינה ראויה ויש בה משום אי מילוי חובתו הבסיסית ככונס נכסים.

התובע הוא החב, מכוח תפקידו ככונס נכסים, בחובות הארנונה לתקופת הכינוס. בניגוד להמחאת זכות, הרי המחאת החבות מותנית בהסכמה ברורה של הנושה.

ניסיון להציג ידיעה של העירייה באשר להתחייבותן החוזית של הקונות כלפי התובע, וניסיונה לפנות בהתאם לה אל הקונות, אין בו כדי להצביע על אלמנט ההסכמה הנדרש מצד הנושה, לכך שבמעשה ההמחאה כאמור, תהא חבותו הישירה של החייב כלפיו בטלה.

לא הוכח כי נתמלא אלמנט החיוב הכפול המרכיב את מעשה המחאת החבות, באופן המנתק את הקשר שבין התובע לעירייה.

אין מקום למתן פטור רטרואקטיבי מארנונה בגין נזקי המבנה, ובמיוחד כאשר הטענה הועלתה באיחור, על ידי מי שלא היה החייב במיסים בתקופה הרלוונטית. בפועל, אף לא הוכח שהמבנה נהרס עד כדי המידה שלא ניתן להשתמש בו.

תא 18020-01-19 אבי נימצוביץ נ' החברה הכלכלית קריית שמונה

חזרה