פרסומים ופסקי דין

החזקה שמעשה מנהלי של רשות נעשה כדין ניתנת לסתירה על ידי ראיה הנתמכת בעובדות בדבר פגם במעשה המנהלי

התובעת והנתבעות 2 ו-3 הן גננות, בנות המגזר הדרוזי. התביעה עניינה למתן סעד הצהרתי לפיו התובעת היא בעלת זכות קדימה להשתבץ כגננת במדינת ישראל. התובעת מבקשת שביה"ד יקבע בפסק דין הצהרתי שנוהל השיבוץ של מורות/גננות במגזר הדרוזי, עליו מסתמכת המדינה, אינו תקף וכי מדובר בנוהל מקפח אשר לא פורסם, ולכן יש לפעול על פי הנוהל הישן.

בית המשפט פסק כי הנוהל תקף. התובעת טוענת כנגד החלטה מנהלית שעניינה החלת הנוהל במגזר הדרוזי. הלכה היא כי מעשה מנהלי של רשות נהנה מהחזקה כי הוא נעשה כדין, מדובר ב"חזקת התקינות המנהלית". חזקת התקינות המנהלית קובעת שברגיל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. רשויות המנהל אינן יכולות ואינן צריכות, כעניין שבשגרה, להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח כל פעם, ומהתחלה, כי החלטות שהתקבלו בהן ומשמשות בסיס לפעולותיהן אכן התקבלו כדין. זוהי חזקה הניתנת לסתירה. על אזרח המבקש לסתור את החזקה "לסדוק" בהנחת התקינות, על ידי כך שיצביע על בעייתיות לכאורה בפעולת הרשות. נדרשת ראשית ראיה הנתמכת בעובדות על מנת לסתור אותה. בענייננו התובעת לא הביאה ולו בדל של ראיה לסתירה החזקה כי החלטת הרשות להפעלת הנוהל במגזר הדרוזי נעשתה שלא כדין. כמו כן, למעסיק נתונה פררוגטיבה לנהל את עסקו לפי מיטב הבנתו ובמסגרת פררוגטיבה זו נתונה לו הזכות לערוך שינויים אשר למיטב הבנתו ישפרו את תפקוד המפעל כאשר על המעסיק לפעול בהתאם לדין. בענייננו, החלטת משרד החינוך ניתנה מכוח הפררוגטיבה הניהולית, כמעסיק, לקבוע כי הנוהל יוחל על המגזר הדרוזי. משנת הלימודים תשע"ד הוחלט כי שיבוץ בבתי ספר ובגנים במגזר הדרוזי והצ'רקסי מתנהל בהתאם ל"נוהל העברות שיבוצים והשלמות משרה" ולא נמצא בכך כל פגם.

טענת התובעת כי היה צריך להחיל את ההחלטה המנהלית בדבר הנוהל רק לאחר שתינתן תקופת מעבר, נדחתה. ההחלטה בדבר החלת הנוהל אינה מהווה שינוי, שלו הייתה התובעת יודעת עליו מראש יכולה הייתה לפעול אחרת. כמו כן, לא הייתה השקעה מצד התובעת ש"ירדה לטמיון" בעקבות השינוי. השאלה אם במקרה מסוים ניתן לקבוע תחילה מידית, או אם חובה לקבוע תקופת מעבר, היא בדרך כלל שאלה של שיקול-דעת. תקופת מעבר נדרשת, בין היתר, כאשר תחולה מידית עלולה לפגוע בזכותו של אדם מסוים וכאשר השינוי עלול להראות כוחני ויש בו לפגוע באמון הציבור במנהל הציבורי. בענייננו, הנוהל פורסם כשבעה חודשים מראש ומדובר בזמן מספק לפרסומו. לא הוכח כי נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת של הרשות במתן החלטה זו, או כי ההחלטה פגעה בזכותה. התובעת לא הוכיחה שאילולא החלת נוהל שיטת השיבוץ היא הייתה הראשונה בתור לשיבוץ. גם באופן יישום ההחלטה לא נפל פגם. בנוסף, התובעת לא הוכיחה כי הנוהל לא פורסם ולכן לא היה תקף בשנת הלימודים תשע"ד. בכל מקרה, גם אם התובעת הייתה יודעת מראש על השינוי בנוהל השיבוצים, היא לא הייתה יכולה לשנות את ניקודה כך שהוא יהיה גבוה יותר מהניקוד של נתבעות 2 ו-3, כך שלא היה בכך כדי לסייע לה. לסיכום, מאחר והנוהל תקף ומאחר שהתובעת לא הוכיחה שלא פורסם, דין התביעה להידחות.

פה (חי') 10808-10-13 אריג' עבאס נ' מדינת ישראל 

חזרה