פרסומים ופסקי דין

האם תחויב העירייה לפנות אשפה מנכס?

בעלים של סניף סופרמרקט בקריית ביאליק עותרת לביהמ"ש, בטענה כי העירייה לא מפנה את האשפה מנכסה כ- שש שנים על אף חובתה ולמרות העובדה כי העותרת משלמת ארנונה, וכתוצאה מכך היא מפנה את האשפה באופן עצמאי ונושאת בעלויות. העותרת מבקשת סעד של שיפוי בעבור עלויות פינוי האשפה בהן נשאה לאורך כל התקופה, וצו שיורה לעירייה לפנות אשפה מהנכס שלה. העירייה, טוענת שלביהמ"ש לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בסעד הכספי שעניינו שיפוי, ובנוסף כי על העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי- שכן כאמור המחדל נמשך שנים והעותרת לא השמיעה קולה בעניין לאורך כל התקופה. עוד טוענת העירייה כי דין העתירה להידחות לגופה שכן היא מפנה אשפה באזור בו מצוי הנכס, וכי פינוי אשפת מפעל הנחשבת "חריגה" כפופה לאגרה. נקבע, כי אמת הדבר שביהמ"ש לעניינים מנהליים נעדר סמכות לדון בסעד כספי של שיפוי עבור התשלום בו נשאה העותרת במשך התקופה, הסעד הכספי נדחה בהליך זה והעותרת תהיה רשאית לפעול בעניין זה לפי שיקול דעתה. אולם לעניין טענת השיהוי, קובע ביהמ"ש, אף על פי העובדה כי עתירה מנהלית יש להגיש ללא שיהוי, הרי שבדחיית העתירה יש כדי לפגוע באופן חמור באינטרס הציבור ובזכותם של בעלי נכסים לפינוי אשפה. פינוי האשפה מכל נכס נמנה על תפקידיה וחובותיה של הרשות המקומית, והעובדה כי העירייה מפנה אשפה מאזור התעשייה בו ממוקם נכס העותרת אינה מאיינת את חובתה לדאוג לפינוי מכל נכס. לבסוף, פינוי אשפה "חריגה" אכן כרוכה באגרה, והעירייה תהיה רשאית לגבות אותה כאשר תתחיל לפנות את האשפה ותקבע קריטריונים מתאימים לכך. העתירה מתקבלת באופן חלקי והעירייה תחויב לפנות אשפה מנכס העותרת.

 

חזרה