פרסומים ופסקי דין

האם רשאית רשות להימנע מהפעלת שיקול דעת?

מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה, מבקשת להוציא צו שיורה לראש העירייה, העירייה והועדה לקיים הסכם שנחתם ביניהם. לטענתה, הם התחייבו ליזום אתה ביחד תכנית בניה חדשה ולפעול במלוא המרץ לאישורה. היא טוענת שבהסכם עוגנה במפורש התחייבות לשתף פעולה באופן מלא בכל הנוגע להכנה וביצוע של התכנית.

 

 

מנגד, טוענות העירייה והועדה כי מדובר בהסכם פיתוח בלבד שנועד להסדיר את מימון ההוצאות בביצוע התשתיות במתחם רק אם וכאשר יאושר. לטענתן, מהות ההסכם הייתה כספית והוא לא כלל התחייבויות תכנוניות כלשהן ללא תלות בגורמים רלוונטיים. עוד טוענות כי גם אם יוכח שניתנה ההבטחה, הרי שלא מדובר ב"הבטחה שלטונית מחייבת", שכן הגוף היחיד המוסמך לאשר את התכנית הוא הועדה המחוזית לתכנון ובניה, ולא זו אף זו, גם אם כן הייתה כזאת הבטחה, לטענתן יש צידוק חוקי לבטלה כי אכיפתה תביא להפקעת שיקול הדעת של מוסדות התכנון.

 

נקבע, ראשית, כי לשון ההסכם תומכת בפרשנות לפיה הוא היה מותנה בתנאי לפיו רק אם וכאשר יינתן תוקף לתכנית החדשה, יהפוך החוזה לישים. נקבע עוד כי משמעותה של הבטחה כפי שמתארת החברה, היא למעשה התחייבות הרשות לא להפעיל שיקול דעת, ורשות ציבורית לא רשאית להימנע מלהפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה. נקבע כי גם אם הייתה מתקבלת הטענה ביחס לאותה התחייבות, שמשמעותה כבילת העירייה והועדה המקומית בעמדתן, רשות רשאית להשתחרר מתוקפה המחייב של הבטחה אם יוכח כי קיים צידוק חוקי או טעם ענייני סביר אחר שלא לקיימה, מה שמתקיים בנסיבות אלה, שכן רשות לא יכולה להיקשר בהסכם המונע ממנה להפעיל את שיקול דעתה. התובענה נדחית.

 

 

 

 

 

חזרה