פרסומים ופסקי דין

האם ניתן לשעבד מקרקעין שלא מהם צמח חוב הארנונה?

סעיף 11 לפקודת המסים מאפשר לרשות שלטונית להטיל שיעבוד על מקרקעין השייכים לאדם המסרב לשלם ארנונה. בסעיף קטן א (1) מעוגן שיעבוד ייחודי ועוצמתי מכיוון שהוא איננו טעון רישום, ובנוסף הוא מעניק לרשות קדימות על פני נושים אחרים- לרבות אלה שקדמו בזמן. מכוח הסעיף, נקטה המערערת הליכי גבייה מנהלית נגד המשיבה בגין חוב ארנונה עבור מספר נכסים שהוחזקו על ידה, כאשר הנכסים הללו לא היו אותם המקרקעין בעבורם לא הוסדרו תשלומי הארנונה. המשיבה, חברת א.ש. נכסים ובנין, סברה כי קיומו של חוב ארנונה יוצר לטובת הרשות המקומית שיעבוד על המקרקעין שבגינם צמח החוב גרידא, ושהיא לא רשאית לשעבד מקרקעין אחרים בהם מחזיק החייב. המערערת (עיריית ת"א), מנגד, סברה  כי הרשות המקומית רשאית לשעבד גם מקרקעין אחרים של החייב. ביהמ"ש קיבל את הטענה של המשיבה לפיה המערערת אינה רשאית לשעבד זכויות במקרקעין שלא בגינם נוצר החוב, ומשם הערעור. בשל השלכות רוחב פוטנציאליות בנוגע לשאלה שעל הפרק, התבקשה גם עמדת היועמ"ש, שתמך בפרשנות שהוצעה על ידי המערערת באשר ליכולתה של הרשות לשעבד מקרקעין אחרים של החייב ולא בהכרח את אלו מהן צמח החוב, כשאחד מנימוקיו העיקריים הוא שהפרקטיקה הרווחת מזה עשרות שנים היא כי עומדת לרשות אפשרות להטיל שיעבוד על מקרקעי הסרבן גם בשל חוב שצמח בגין מקרקעין אחרים. ביהמ"ש מגיע למסקנה כי סעיף 11 א (2) מתפרש גם על מקרים בהם החוב הוא חוב ארנונה ומכוח הסעיף ניתן לשעבד גם מקרקעין שלא בגינם צמח החוב.

 

עמ"מ 4562/15  עיריית תל אביב נ' א.ש. נכסים ובניין (1989) בע"מ

חזרה