פרסומים ופסקי דין

האם מוסמכת העיריה להגביל שטחי פרסום, לפרסום מסחרי?

מכון אריק לפיוס ושלום, פרסם בשלטי חוצות בגבעת שמואל מודעות, שמטרתן לעורר שיח ציבורי ביחס לסכסוך ישראלי פלסטיני. העיריה הסירה את המודעות, כאשר הנמקתה היתה כי אין לפרסם מודעות מעין אלה, הנושאות מטען פוליטי, בשטחי פרסום שנועדו לפרסום מסחרי. המכון הגיש עתירה כנגד ההחלטה. בדיון הוסכם כי המחלוקת תחומה לשאלה האם העיריה מוסמכת לייחד פרסום בשלטי חוצות לעניינים מסחריים בלבד, וביהמ"ש קבע כי סמכות העיריה למנוע פרסום כלשהו מוגבלת למצב בו תוכן הפרסום מהווה לכאורה עבירה פלילית, או פוגע ברגשות הציבור. על כך מערערת העיריה לביהמ"ש העליון.

לטענת העיריה, חוק העזר העירוני מסמיך אותה להחליט כי בשלטי חוצות המצויים בשטחים מסוימים בעיר יפורסמו פרסומים מסחריים בלבד. לגישתה, ייחוד של שטחי פרסום מסוימים לתכנים מסחריים אינו גורע מיכולתם של תושבים לפרסם תכנים אחרים ברחבי העיר, ולכן אינו פוגע בחופש הביטוי.

לגישת המכון, החלטת העיריה לייחד שטחים לפרסומים מסחריים בלבד פוגעת בחופש הביטוי ללא שקיימת לכך הוראה מפורשת מסמיכה בדין. לטענת המכון, הוראות פקודת העיריות וחוק העזר תכליתן לאפשר לעיריה לפקח על הפרסום בעיר במובן הצורני אסתטי, והסמכות להתערב בתוכן מוגבלת רק למקרים בהם הפרסום מהווה לכאורה עבירה פלילית או שהוא פוגע ברגשות הציבור.

מדובר בהטלת מגבלה על דרך המימוש של הזכות, להבדיל מהטלת מגבלה על תוכנה והיקפה. אף על פי כן, ובניגוד לטענת העיריה, גם הטלת מגבלה "רק" על אופן המימוש היא בבחינת פגיעה בזכות, וככזו היא טעונה סמכות. נקבע כי בבואו להפעיל את סמכותו מכוח החוק על ראש העיר לשאול לא מה מפרסמים אלא איך מפרסמים. כל פעולה המחייבת התבוננות בתוכן, מוציאה אותו מגדרי סמכותו. נקבע כי החוק לא מסמיך את העיריה לקבוע כלל גורף לפיו פרסומים פוליטיים לא יפורסמו בשטחים מסוימים, שכן קביעתו היא שאם פרסום מסוים יימצא כפלילי או פוגעני, ראש העיר יהא מוסמך לא להנפיק לו רישיון. סעיף החוק לא יכול להות מקור סמכות להחלטת העיריה בעניינינו להגביל את הפרסום. פעולת העיריה בוצעה שלא כדיו והערר נדחה.

עירית גבעת שמואל נ' המכון לפיוס נושלום ע"ש אריה צבי פרנקנטל הי"ד

חזרה