פרסומים ופסקי דין

האם יושתו על העותר חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי?

הוגשה עתירה כנגד החלטת העירייה, להשית על העותר חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי. במשך כשש שנים, הנכס נישום בסיווג של מגורים, ואולם בפועל שימש כמשרד. כאשר גילתה על כך העירייה, שלחה לעותר שומת ארנונה מעודכנת לשש השנים האחרונות, בסכום לא מבוטל של כמאתיים אלף שקלים.

העותר טען, כי העירייה ידעה כל הזמן על השימוש הנעשה בפועל בנכס, וכי שינוי הסיווג הוא איננו תיקון טעות אלא שינוי מדיניות. עוד טען, כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי שהוא בלתי חוקי ופסול, הנעשה בחוסר תום לב מצד העירייה. לטענתו, יש לסווג את הנכס כ"מגורים" לאור העובדה כי האזור בו הוא נמצא הוא אזור "מגורים" לצרכי ארנונה. הוא מבקש להורות לעירייה לא לשנות את סיווג הנכס, ולבטל את החיובים הרטרואקטיביים.

לטענת העירייה, העותר עושה שימוש בנכס המיועד לשמש כדירת מגורים, כמשרד, תוך שהוא מסתיר את השימוש האמיתי ולא מבקש מהגורמים הרלוונטיים היתר לכך. היא טוענת כי משמצאה כי בנכס נעשה שימוש שונה מכפי המסווג בשומת הארנונה, היא תיקנה אותה, והוציאה חיוב מתוקן המהווה מס אמת בו מחויב העותר לאור השימוש הנעשה בנכס בפועל.

ראשית, נקבע כי סיווג של נכס נעשה בהתאם לשימוש שמתקיים בו בפועל, ולא על פי הייעוד הנורמטיבי שלו. תיקון הטעות על ידי העירייה, הינו כדין. לעניין החיוב הרטרואקטיבי, נקבע כי ככזה, הוא תמיד נגוע בחשד, והנטל לסתור זאת מוטל על הצד המבקש להתיר את החיוב, אולם קיימים מקרים בהם החזקה הזו נסתרת. הרציונל המרכזי בבסיס החזקה נגד תחולה למפרע הוא הסתמכותו של הפרט וזכותו לכלכל את צעדיו, ואולם מול זה ניצבים אינטרסים ציבוריים של גביית מס אמת, שוויון בנשיאה בנטל המס ושמירה על הקופה הציבורית. נקבע כי במקרה הזה החזקה נגד תחולה למפרע נסתרת, שכן התנהלותו של העותר אינה מקימה לו אינטרס הסתמכות ראוי להגנה. הוא לא יידע את העיירייה על אודות השימוש המסחרי בנכס, שנים שילם ארנונה לפיה נכסו סווג כמגורים, והתנהלות זו מצדיקה את החיובים הרטרואקטיביים. העתירה נדחית.

 

עת"מ (ב"ש) 28895-10-16 מחמוד אלקרנאוי נ' עיריית באר שבע

חזרה