פרסומים ופסקי דין

האם יבוטל צו הריסה לאור הסתמכות הדיירים על הבטחה של נציגי הרשות?

הוגש ערעור על החלטה לקבל עתירה של עיריית נתניה, למתן צו הריסה ללא הרשעה, לגבי מבנים שמצויים בשטח ציבורי פתוח. המערער, טען כי ניתנה לו ולתושבים נוספים המתגוררים באותו שטח הבטחה שלטונית מטעם העירייה כי המבנים לא יהרסו, וזאת לאחר מגעים בין הצדדים שהבשילו להסדר, מכוחו פינו התושבים מבנים מחלק מסוים מהשטח, ואילו בחלק הסמוך, לטענתו, ניתנה הבטחה כי הבנוי לא ייהרס.

העירייה, מנגד, טענה כי מדובר בבניה ללא היתר בשטח הציבורי הפתוח, כי קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בהחזרת המקרקעין לייעודם, וכי אינטרס המערער להמשיך ולעשות בהם שימוש אינו מהווה משקל נגדי לשיקולי ציבור אלה. עוד טענה, כי בנוסף למבנים הקיימים נבנו במתחם מבנים חדשים, ומשכך, נשמט הבסיס להסכמה שביסוד ההבטחה השלטונית, ככל שהייתה.

נקבע, כי הקביעה בפסק הדין מושא הערעור לפיה לא הוכחה סמכות נציגי הרשות לחייב את הרשות בהבטחה שלטונית אולי בצדק היא, ואולם לא נערך כל דיון בשאלת הציפייה שיכול להיות שיצרה הבטחה כאמור. נקבע כי גם אם התחייבות עובדי הרשות איננה מחייבת את הרשות, עדיין ייתכנו השלכותיה על ההליך בו נשקלים שיקולים כלליים של איזון וצדק. ביהמ"ש קובע כי אמנם הטענה לגבי האינטרס הציבורי, חשיבות אכיפת דיני התכנון והבניה ומניעת בניה בשטח ציבורי פתוח יש בה ממש, אולם הנמקה זו אין בה די שעה שהעניין הוא בהליך בו מבוקשת הריסה ללא הרשעה שנים רבות לאחר הבניה, ובנסיבות בהן נטען להסתמכות על הבטחה שלטונית. הערעור מתקבל, פסק הדין מתבטל והמקרה מוחזר לבירור מחדש בבית המשפט לעניינים מנהליים.

עפ"א (מרכז) 13565-07-16 יגאל חג'אג' נ' עיריית נתניה- בניה

 

 

חזרה