פרסומים ופסקי דין

האם חרג בית המשפט מסמכותו, כשתיקן החלטה באופן ששינה את היקף התובענה?

תושב חדרה הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העיריה, בטענה כי אינה משלמת הפרשי הצמדה וריביות שחברי הקבוצה זכאים לקבל, לאחר שהתקבלה השגתם על חיובי ארנונה או תשלום חובה אחר שהיו זכאים להשבתו. המבקש עצמו נפגע לאחר שהתקבלה השגתו לענין ארנונה, וההחזר שקיבל לא כלל הפרשי ריבית והצמדה כדין. הבקשה אושרה ונקבע כי התובענה תנוהל בשם מי שהיה זכאי להחזר תשלומי יתר לעיריה ולו לא שילמה הפרשים.

העיריה הגישה בקשה להבהרת החלטת האישור, כהחלטה המאפשרת את ניהול התובענה, בשם מי שהיה זכאי להחזר בשל תשלום יתר של ארנונה בלבד. בית המשפט נעתר לבקשה. המבקש עתר לעיון חוזר בהחלטה וטען כי התובענה נסובה על החזרים לא רק כאשר מקורם בתשלומי ארנונה. בקשתו נדחתה תוך קביעה כי גם אם יש בטענתו ממש, תביעתו האישית נגעה לענייני ארנונה בלבד, ונקבע כי מסגרת הדיון היתה תחומה לסוגית הארנונה.

התושב ביקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו, מהחלטת האישור עולה כי כוונת בית המשפט היתה לקבוע את היקף הקבוצה באופן רחב. הוא טען, כי בית המשפט חרג מסמכותו כאשר תיקן את החלטת האישור, שכן הוספת המילה "ארנונה" להגדרת הקבוצה לא יכולה להיחשב כתיקון של "השמטה מקרית", וכי היא בבחינת תיקון מהותי והדרה של קבוצת תובעים ניכרת עם עילת תביעה דומה.

נקבע, כי הדיון מתמקד למעשה בשאלת סמכותו של בית המשפט להוסיף את המילה "ארנונה" להחלטת האישור. נקבע כי אכן הסמכות הנתונה לפי החוק לא נועדה לאפשר תיקונים מהותיים, ומטרת החוק היא לאפשר לבית המשפט לתקן טעויות סופר. ואולם, נקבע כי בענייננו, עמד בית המשפט כבר בפתח החלטת האישור על סוגית היקף הקבוצה, וגדר המחלוקת נתחמה לסוגית ההחזרים מארנונה בלבד. לכן, בהוספת המילה "ארנונה" בהבהרת ההחלטה אין משום שינוי מהותי, אלא זהו תיקון של השמטה מקרית שנפלה בהחלטה. הבקשה נדחית.

רע"א 2958/17 לאוניד פקטרוביץ נ' עירית חדרה

חזרה