פרסומים ופסקי דין

האם השאלה מה מהווה תנאי סף במכרז נתונה לפרשנות?

נדחתה עתירה לביטול החלטה לפסול הצעה במכרז בשל אי עמידה בתנאי סף שלו. הצעת העותרת- חברה קבלנית לבניין- להקמת סניף של המוסד לביטוח לאומי נפסלה בנימוק כי לא עמדה בתנאי סף לפיו היה עליה לצרף להצעתה רשימה של מתכננים ויועצים מטעמה. העותרת טענה כי תנאי זה אינו תנאי מהותי המתקיים אצל המציע במועד הגשת ההצעה אלא מדובר בתנאי טכני בלבד שאמור להיבחן לגופו. במקביל, העלתה העותרת טענה של חוסר בהירות בתנאי המכרז, שכן לדעתה עולה מחוברת המכרז כי רשימת המתכננים תיבדק לאחר הזכייה הפוטנציאלית וטרם ביצוע העבודה.

 נקבע כי סיווג תנאי מתנאי המכרז כתנאי סף, או כתנאי מהותי או טכני לצורך ולפי העניין מסור לשיקולה הבלעדי של ועדת המכרזים של המזמין ובלבד שמדובר בקביעה עניינית. אכן יכולים להיות מקרים בהם העמדת תנאי סף לא הכרחי תפגע בעקרון השוויון, ועל כן יכול בית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה להציב דרישה מסוימת כתנאי סף אולם בית המשפט ימעיט מלהתערב במקרים הללו. במקרה הזה, נהיר כי תכלית פירוט המתכננים והיועצים נועדה להבטיח רמה נאותה ביכולת התכנונית של המציע, ומה גם שמדובר בתנאי שעמידה בו קלת ביצוע כאשר כל הנתונים על אודות פרטי הרשימה מצויים באמתחתם של המציעים. התנאי הגיוני ומתבקש ובא לקדם את תכלית המכרז. באשר לטענת אי הבהירות בתנאי המכרז- בהתאם להלכה הפסוקה, על משתתף הטוען לחוסר בהירות בתנאי מכרז להעלות את טענתו טרם ההתמודדות במכרז ולא לאחר שהצעתו נפסלה. אין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו, משנתברר לו שלא זכה בו. 

עת"מ 22075-12-16         אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

חזרה