חדשות

האם הגשת אישורי מחלה פיקטיביים מהווה עילה לפיטורים?

נדחתה תביעה למתן סעד הצהרתי המורה על ביטול פיטוריה של התובעת, שנבעו מעבירת משמעת חמורה והפרת אמון בהגשתה למעסיקיה אישורי מחלה פיקטיביים. במקביל לעבודתה במערכת העיתון "ידיעות אחרונות" הייתה התובעת מתמחה אחת לשבוע בקליניקה. ההיעדרות שלה הייתה מאושרת על ידי המעסיקה, ובאה על חשבון ימי החופשה השנתית העומדים לרשותה. התובעת הגישה אישורי מחלה בעד שני ימים בהם נעדרה, אולם הוכח כי באותם ימים נכחה פיסית בתכנית ההכשרה שלה, וכאשר הדבר התגלה - נמסר לה מכתב פיטורים בגין הפרת משמעת חמורה. התובעת טענה, כי המעסיקה רצתה בפיטוריה במנותק מהאירועים הנטענים וזאת בשל רצונה בפיטורי עובדי מנהלה (פיטורי צמצום) - ושלמעשה בבסיס הליך הפיטורים עמדו שיקולים כלכליים במסווה של הפרת משמעת. אולם המעסיקה הצליחה להראות שהתובעת לא הייתה חולה באותם ימים לגביהם הוצגו אישורי המחלה ושנכחה בהתמחותה. ביהמ"ש קבע כי התובעת נהגה במוסר כפול כאשר לשיטתה הייתה "בריאה" דייה כדי להשתתף בהתמחות ומנגד "חולה" על מנת להגיש אישורי מחלה רטרואקטיביים, וזאת כדי לקבל שכר עבודה מלא בגין אותם ימים. נקבע כי התנהלותה הבעייתית הצדיקה את פיטוריה. עוד הוכח כי היא פוטרה בהליך משמעתי וכי לא הייתה כל כוונה לפטר אותה בהליך קיבוצי במסגרת צמצומים. היא פוטרה כדין ומעשיה מהווים עבירת משמעת חמורה והפרת אמון של עובדת בדרג ניהולי, לפי סעיף 18 להסכם הקיבוצי המשויך למקום עבודתה.

חזרה