פרסומים ופסקי דין

בית המשפט הפך את החלטת ועדת המכרזים של הרכבת, לביטול מכרז ופרסומו מחדש

שתי עתירות של אקרשטיין תעשיות בע"מ וקבוצת אשטרום בע"מ, כנגד החלטתה של ועדת המכרזים העליונה של רכבת ישראל לבטל מכרז פומבי בו השתתפו, ולפרסם חדש.

אקרשטיין ואשטרום (הקשורה מזה שנים עם הרכבת בביצוע עבודות המכרז), הגישו הצעות כספיות למכרז לייצור ואספקת אדני בטון לרכבת ישראל. לאחר שנקבע, כי שתי החברות עומדות בתנאים המוקדמים להשתתפות במכרז, נפתחו הצעותיהן והתברר, כי אקרשטיין הציעה 200 שקלים ליחידה בעוד אשטרום הציעה 205.42 שקלים. מכיוון ששתי ההצעות חרגו בהרבה מהאומדן שנקבע לאחר הגשת ההצעות ועמד על 160 שקלים, פנתה הועדה המקצועית של הרכבת למציעים וביקשה הצעה חוזרת ומשופרת. אקרשטיין הציעה מחיר של 199 שקלים לאדן בטון בעוד אשטרום הציעה 198.42 שקלים וזכתה במכרז. חברת אקרשטיין, פנתה לרכבת וביקשה לבטל את זכייתה של אשטרום בטענה, שבהתאם לתנאי המכרז, לא ניתן היה לערוך "סבב נוסף", של הצעות משופרות (הליך תיחור). ועדת המכרזים של הרכבת, החליטה לאחר דיון בנושא, לבטל את המכרז ולצאת למכרז חדש. נגד החלטה זו הגישו שתי החברות בנפרד עתירות לבית המשפט.

לטענת אקרשטיין, החלטת הועדה לבטל את המכרז לאחר פתיחת ההצעות, היא החלטה לא סבירה וקיצונית, השמורה למקרים יוצאי דופן בלבד. במקרה הנוכחי, ההצעות הוגשו ונפתחו, המחירים נחשפו, נוהל הליך תחרותי נוסף וגם המחירים שהוצעו במסגרתו נחשפו. מדובר במקרה בו הקלפים "גלויים באופן קיצוני" והאפשרות לקיים תחרות שוויונית, תוך שמירת זכות המציעים לסודיות, כבר אינה קיימת. עוד יוצאת אקרשטיין כנגד האומדן אשר הביא לסבב ההצעות השני: ראשית, האומדן לא נכלל במסמכי המכרז, אלא נקבע רק לאחר שההצעות הוגשו ולכן אין ולא יכולה להיות לו משמעות. שנית, האומדן שהוגש אינו מגובה בחוות דעת כלשהי ועצם העובדה שגם בהליך התיחור, הפער בינו לבין ההצעות שהוגשו היה כה גדול, מלמד על אי-סבירותו.

לטענת אשטרום, החלטת הועדה לבטל את הצעות ההצעות שהתקבלו בהליך התיחור ולצאת למכרז, שגויה. לטענתה, הגשת האומדן לאחר הגשת ההצעות, הינה פגם טכני בלבד. האומדן שימש כבסיס לסבב ההצעות השני מבלי שסכומי ההצעות היו ידועים לעורכיו ולכן לא פגע בשוויון בין המציעים. לטענת הרכבת, ההחלטות שניתנו ע"י ועדת המכרזים התקבלו כדין ואין להתערב בהן. אמנם ביטול מכרז הוא צעד חריג שננקט רק במקרים קיצוניים, אך ישנם מקרים בהם ביטול המכרז הוא צעד מתבקש, כדי לא לקבל הצעה הנוגדת אינטרס עסקי לגיטימי. בפני ועדת המכרזים עמדו שתי הצעות גבוהות מהאומדן, לכן, מטעמים כלכליים ולשם שמירה על אינטרס הציבור החליטה הוועדה לבטל המכרז ולפרסם תחתיו מכרז חדש.

בית המשפט קיבל את טענותיה של חברת אקרשטיין, ביטל את הליך התיחור וקבע, כי בהיות אקרשטיין בעלת ההצעה הכספית הנמוכה ביותר ולאחר שעמדה בכל תנאי המכרז, אין כל סיבה שלא להכריז עליה כזוכה במכרז לייצור ואספקת אדני הבטון. משהחליטה הוועדה כי לא קיים במכרז זה אומדן, כמשמעותו בתקנות, היא לא הייתה רשאית להתחשב בו כדי לפסול את ההצעה הזולה ביותר ולהחליט על הליך שיפור הצעות. כמו-כן, בחרה הרכבת להדגיש את נושא התועלת הכספית שעשויה לצמוח לה מביטול המכרז, אולם התועלת הכספית אינה חזות הכל והיא אינה מהווה שיקול מכריע. על-פי ההלכה הפסוקה, עקרון השוויון גובר על האינטרס הכלכלי – עסקי ולא להפך. פרסום המכרז החדש מציב את המציעים שהתמודדו במכרז שבוטל בעמדת נחיתות, שכן הצעתם נחשפה במכרז שבוטל והיא עשויה לשמש את מתחריהם. משמעות ההחלטה היא מתן הזדמנות לבעלי ההצעות הפחות טובות לשפר את הצעותיהם ומתן אפשרות לגורמים שלא השתתפו במכרז המקורי להיכנס לתחרות ולהתמודד על הזכייה במכרז מעמדה מועדפת. יש בכך פגיעה קשה במעמדו של בעל ההצעה הטובה ביותר במכרז שבוטל. החלטה מעין זו יוצרת פתח לשחיתות ולהעדפת מקורבים, שכן על ידי ביטול המכרז יכולה ועדת המכרזים למנוע זכיה במכרז מגורם לא רצוי ולשפר סיכויי גורם מקורב לזכות במכרז החדש.

עת"מ 24739-10-14 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ. ואח'

עת"מ 40280-10-14 קבוצת אשטרום  בע"מ. נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

ניתן ביום [02.12.2014] בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בפני כב' השופטת ארנה לוי

חזרה