חדשות

ראיון בגלובס עם עו''ד עמיחי ויינברגר ועו''ד ינור ברטנטל: מורה נבוכים למתמודד בבחירות המקומיות

כל מי שחשב שהתהליך המקדים את הבחירות לכנסת הוא מורכב, יש לנו בשורות: לא רק שבבחירות המוניציפליות העניינים סבוכים יותר, אלא שגם את המורכבות הזו, יש להכפיל בעשרות יישובים. בכתבה הבאה.

משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות', מהגדולים והמובילים בתחום הרשויות המקומיות והמשפט המנהלי, משמש כיועץ משפטי של רשויות מקומיות רבות, תאגידים עירוניים, תאגידי מים וחברות כלכליות. המשרד יעץ בבחירות האחרונות ל – 23 מתמודדים, אשר מתוכם נבחרו 10 לראשי ערים. כיום הוא מסייע לעשרות מועמדים בתחום הבחירות ומימון בחירות בקמפיין הארוך שלפניהם שיסתיים בתאריך 22.10.13.

מה חשוב למועמד לדעת בשלב הזה של המרוץ?

"אנחנו נמצאים בתקופת ההערכות", מסביר עו"ד עמיחי ויינברגר. "המועמדים עדיין לא יודעים באיזו שיטה יעדיפו להתמודד. לחלקם זה בעצם הליך של שופינג, משום ששיטת הבחירה מתחלקת לשתי אפשרויות - ריצה במסגרת מפלגה וריצה במסגרת עצמאית. לריצה במסגרת מפלגה יש כללים כגון חוק מימון מפלגות והגבלות המיוחדות, ואילו על סיעות ורשימות עצמאיות יש הסדרים אחרים".

מה ההבדל מבחינת המועמד בין ריצה עצמאית לריצה במסגרת מפלגה?

"יש יתרונות וחסרונות בכל דבר", אומר עו"ד ויינברגר. "היתרונות בריצה במסגרת מפלגה הם בראש ובראשונה גב כלכלי. אתה לא צריך להשיג תקציב ולקחת הלוואות או ערבויות. מצד שני, זה כל התקציב שלך וכנראה שלא תצליח להביא יותר ואף לא תקבל יותר. במקרים רבים מועמדים מגלים שכשהם מגיעים לסיבוב שני, אין להם שליטה על המימון ועל שיעור התקציב. חסרון נוסף, הוא שבמפלגות הנפגע במקרים רבים הוא מי שנמצא בראש. בפועל אומרים לו - אתה לא תבחר את הרשימה, אלא אנחנו, המפלגה או הסניף, נבחר. לא תמיד יש למי שבראש את מלוא העצמאות והשליטה ברשימה, מה שיכול להביא לפילוג בהמשך".

באיזה תקציב כרוכה התמודדות במפלגה?

עו"ד ינור ברטנטל: "נניח שאני רוצה להגדיל את תקציב המפלגה. הרי התרומות יגיעו למפלגה, והיא תעניק לי אותן באמצעות תקציב. הבעיה היא שמותר לתרום למפלגה רק 2,300 ש' לאיש או בני ביתו הסמוכים על שולחנו, לעומת זאת, לרשימה או סיעה עצמאית אפשר לתרום – 5,000 ש'. זה הפרש משמעותי".

מה עוד חשוב שאדע כמועמד, לפני שאבחר רשימה?

עו"ד עמיחי ויינברגר: "כאשר אדם ורשימה רוצים להתמודד, עושים הבחנה אם הוא רוצה להתמודד גם לראשות עיר או רק למועצה, ובונים את התקציב בהתאם. בערים הגדולות זה יכול להגיע ל - 5-6 מיליון ש'. הרבה מאוד אנשים לא יודעים שהם לא יכולים להקציב כל סכום, או להביא את הכסף ממקור עצמי, זאת בשונה ממפלגה אשר יכולה להשקיע סכום שאינו מוגבל בעיר מסוימת, אבל יש לה תקרה כללית, לכל הארץ".

איך מחשבים מה שוויו של כל מנדט?

"מכפילים את מספר בעלי זכות הבחירה ברשות המקומית כפול 42 שקלים לאדם, ומחלקים במספר חברי המועצה בעיר, דהיינו מספר המנדטים האפשריים.בעזרת נתון הה מחשבים את תקרת ההוצאה".

אז בעצם אין מסגרת הוצאה לכל עיר? יש סכום כללי?

"בדיוק. מועמדים מתחילים קמפיינים וחותמים על הסכמים בסכומים מאוד גבוהים, ובכך מחסלים לעצמם את תקציב הבחירות, ולמה? כי החוק שביקש למנוע קשר של הון-שלטון, קבע תקרה. כל מתמודד בכל רשות צריך לבדוק מה התקרה שהוא יכול להוציא, כאשר החוק קבע 3מבחנים לקביעת התקרה. חשוב מאוד לעמוד בהם, אחרת, בסוף הדרך מבקר המדינה יכול להחליט כי אינו נותן אישור על דוח חיובי, ולתת למועמד 'קנסות' והפחתות מהכספים האמורים להתקבל מכספי מימון הבחירות, שמשמעותם בור בתקציב".

אם נסכם, הרי שמתברר שצריך ללכת עם מחשבון צמוד בדרך למועצה. קיימות 3 שיטות לחישוב התקרה. השיטה הראשונה רלוונטית גם לרשימות חדשות וגם לסיעות ותיקות. בשיטה זו מותר להן להוציא שווי של 4.5 מנדטים מהתקציב. כך שאם הצלחת לקבל רק 2 מנדטים, תאלץ להשלים את יתרת ההוצאות על ידי תרומות. לפי השיטה השנייה רשאי מועמד להשקיע סכום כפול משווי המנדטים של הסיעה היוצאת רגע לפני הבחירות. והשיטה השלישית היא שמותר להשקיע כפול משווי המנדטים שהתקבלו בפועל לאחר הבחירות. השיטה האחרונה בעייתית, שהרי לכאורה מצופה מהמועמד 'להמר' בדרך זו או אחרת על כמות המנדטים שיקבל בסופו של דבר.

מה יקרה אם לא קיבלתי את מלוא המנדטים להם ציפיתי?

"זו אחת הבעיות הגדולות", אומר עו"ד ויינברגר. "החוק מצפה מהמועמד לצפות את פני העתיד. חשוב מאוד למועמד להכין הסברים מנומקים כמו סקרים שמוכיחים שהיו סיבות שבגללן המועמד הוציא כסף בכמות מסוימת שצופה מספר מנדטים ובכך למעשה יאשש את הטענה שהיה הגיון בגובהה הוצאות. מועמד טוב הוא לא רק זה שמנצח אלא זה שגם מוכן ליום הדין של דו"ח מבקר המדינה".

חזרה