חדשות

ראיון בגלובס עם עו''ד עמיחי ויינברגר, עו''ד ינור ברטנטל ועו''ד הדס פריזמנט בנושא הגשת תובענות ייצוגיות בדיני עבודה

כתבה בהשתתפות עו"ד עמיחי ויינברג ועו"ד ינור ברטנטל, בנושא התרחבות השימוש בתובענות ייצוגיות ככלי למימוש זכויות עובדים. מהן מטרותיה של התובענה הייצוגית, באילו עילות מתחום דיני העבודה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ועוד, בכתבה הבאה.

מאז אישורו של חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, הולך ומתרחב השימוש בכלי התובענה הייצוגית במימוש זכויות עובדים, בייחוד בארגונים המעסיקים עובדים רבים. בעבר, אישור בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נעשו במשורה על ידי בית הדין לעבודה והיה שמורים רק למקרים בהם המדובר היה בסוגיות חדשניות. בשנים האחרונות השתנתה המגמה לחלוטין, ובתי הדין לעבודה נוטים לאשר יותר ויותר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אף במקרים שאינם מצויים באופן מובהק בגדר החוק.

משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות', המתמחה בתחומי המשפט המסחרי, תאגידים וכו', ובעל מומחיות מיוחדת בדיני עבודה, מסביר לארגונים על מכשיר התובענה הייצוגית, בפריזמה של דיני העבודה, על משמעותו ועל תוצאותיו.

אז מה זו בעצם תובענה ייצוגית ומהן מטרותיה?

עו"ד עמיחי ויינברגר: "תובענה ייצוגית היא תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, הנבחנות בכך שהן מעוררות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה".

"ככלל, אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות היא לממש את זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים", מוסיפה עו"ד הדס פריזמנט. "הדבר מובלט בעיקר כשסכום הפגיעה הוא נמוך. כך, ישנם עובדים רבים שזכויותיהן נפגעות, אך הם אינם מגישים תביעה כנגד המעסיק ממגוון סיבות: העלויות הכרוכות בכך, טרדות היומיום, החשש שהגשת תביעה כנגד המעביד תפגע בהם, חשש שהדבר יפורסם ושוק העבודה יראה בהם 'עובדים בעייתיים', ועוד. לעומת זאת, הגשת תובענה ייצוגית מאפשרת לתובע אחד, לתבוע בשם מספר רב של עובדים בגין אותה עילה".

באילו עילות מתחום העבודה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מעסיק?

עו"ד ינור ברטנטל: "חוק תובענות ייצוגיות מגדיר את העילות ל תובענה ייצוגית בדיני עבודה. ככלל, קובע החוק כי ניתן לתבוע 'בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה'. זהו בעצם סעיף כללי ורחב המכיל בו תביעות העוסקות ביחסי עובד-מעביד, זכויות הנובעות מחוקי המגן או מהסכם ההעסקה, וכן קבלה או אי קבלה לעבודה. כמו כן, ניתן לתבוע מכוח חקיקה ספציפית כגון חוק הזכות לישיבה בעבודה, חוק שכר מינימום, ואף ניתן לתבוע מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם".

עו"ד ויינברגר: "לעומת זאת, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית לקבלת סעד של פיצויי הלנת שכר, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים או לקבלת סעד של פיצויי הלנת קצבה. חריג נוסף הינו עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי. על פני הדברים, מלשון החוק עולה כי אין לאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית, במקרה שהתובע עובד במקום עבודתו שבו חל הסכם קיבוצי. ואולם, בפסיקת בתי הדין לעבודה ניכרת מגמה של צמצום סייג זה - ראשית, באמצעות פסיקה לפיה יחול הסייג רק במקרים שבהם עילת התביעה נובעת מההסכם הקיבוצי (עב' (אזורי חי') 3592/04 אלתר פרומה נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות; ע"ע (ארצי) 629/07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ) .

"כלומר, עובד שחל עליו הסכם קיבוצי בנושא מסוים יוכל לעיתים להגיש תובענה ייצוגית בנושאים אחרים שאינם מוסדרים בהסכם הקיבוצי, או כאשר ארגון העובדים אינו פועל לאכיפת זכויות".

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית? ובאילו מקרים יאשר בית הדין לעבודה את התובענה הייצוגית?

עו"ד ברטנטל: "גם כאן, על המבקש להגיש תובענה ייצוגית לאישור, להוכיח שקיימת לו עילת תביעה אישית- כלומר, שהוא עצמו זכאי לתשלום הזכות אותה הוא תובע. זאת כדי למנוע ריבוי תביעות ולהגביל את זכות התביעה רק לעובד שבאמת נפגע".

עו"ד פריזמנט: "ההלכה לגבי תובענות ייצוגיות קבעה כי על התביעה לעורר שאלות מהותיות ומשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, אולם במקרה של דיני עבודה, נקבע כי אין צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות, ודי בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים".

עו"ד ויינברגר: "כיום בית הדין בוחן בעיקר אם הייתה הפרה של זכויות העובדים, דבר זה מביא לסיכונים עצומים על המעסיק, אשר גורר אפילו טעות קטנה בתום לב במשך שנים רבות, טעות המסתכמת בסכומים זעומים לכל עובד, אך המעסיק עלול לחוב בסכומי עתק בגין כך, מומלץ מאד כי המעסיקים יפעלו לבצע סקר סיכונים ויערכו ביקורת פנימית יזומה על תנאי העסקה של העובדים שלהם ועל קיום זכויות העבודה בהתאם לחוקים, צווי ההרחבה ההסכמים הקיבוציים והאישיים".

 

חזרה