חדשות

חברי דירקטוריון נמנעו ממימוש נכסים משועבדים ובית המשפט אישר הגשת תביעה נגזרת כנגדם

בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה בשמה של חברת פיננסיטק נגד דירקטורים של החברה שכיהנו בה בתקופות שונות. על-פי הבקשה, הפרו הדירקטורים את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה, כאשר נמנעו מלממש נכסים ששועבדו לטובתה לצורך פירעון הלוואות שלא שולמו במועד, למרות שהשעבודים נועדו להבטיח את הפירעון, ולמרות שהערכות שווי הנכסים המשועבדים העידו על רווחים אפשריים לחברה ממימושם. כתוצאה מכך אבדה לחברה אפשרות להשיג סכום של לפחות 3.7 מיליון דולר ממימוש הנכסים הללו.

בשנת 2008 הלוותה חברת פיננסיטק לחברת אמריס האמריקאית כ- 1.7 מיליון דולר. להבטחת ההלוואה, נרשם לזכות החברה שעבוד על מספר נכסי נדל"ן שהוחזקו על-ידי חברות בנות של אמריס (חברות ה-GML) במדינת ניו-יורק: בית מלון, חניון ובניין בן 15 קומות. אמריס לא פרעה את ההלוואה, ועל כך אין מחלוקת.

לטענת המבקש, בעל מניות בחברת פיננסיטק, החברה הייתה צריכה לממש את השעבודים שנועדו להבטחת התשלומים שאמריס הפרה את חובתה לשלם. נושאי המשרה לא עשו דבר ולא פעלו למימוש השעבודים, ובכך הפרו את חובותיהם כלפי החברה וגרמו לה נזק. החברה הגישה בקשה למימוש המשכנתא על המלון רק בשנת 2013, לאחר שאיבד כ-2.5 מיליון דולר מערכו וביחס לחניון לא פעלה עד היום למימוש השעבוד עליו (שוויו הוערך ב- 3.2 מיליון דולר). לטענת המבקש, במהלך כל התקופה הרלוונטית, לא התקיים אף לא דיון אחד בדירקטוריון בשאלה האם יש מקום לממש את השעבודים. חברי הדירקטוריון לא התייחסו לשווי הבטוחות שנשחק. הם לא פעלו במשך שנים רבות למימוש המשכנתא על המלון, והם ולא פעלו למימוש השעבוד או האופציה על החניון. בכך הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה.

בית המשפט קיבל את בקשת האישור לתביעה נגזרת בשם החברה וקבע, כי ככלל, רמת הביקורת של בתי המשפט על החלטות הדירקטוריון היא נמוכה, והוא נמנע מלהתערב בהחלטות ההנהלה ובשיקוליה גם אם אינו מסכים להם, מהטעם העיקרי, שתפקיד הדירקטורורים הינו תפקיד בעל אופי מיוחד המצריך את העוסקים במלאכה ליטול סיכונים. אם לא יהיו הדירקטורים מוגנים על-ידי כלל שיקול-הדעת העסקי, ויהיה להם חשש כי תוכן החלטותיהם יעמוד בסופו של דבר לביקורת שיפוטית, הם עלולים להימנע מלקבל החלטות יצירתיות וחדשניות, מה שיוביל בסופו של דבר לפגיעה באינטרסים של משקיעים. על-כן הבחינה השיפוטית נעשית בהתאם לכלל שיקול-הדעת העסקי, הבודק את תהליך קבלת ההחלטה בלבד.

לצורך קבלת החלטה עסקית שתוגן על-ידי כלל שיקול-הדעת העסקי ושבית-המשפט יימנע מלהתערב בה, יש לוודא קודם כל כי קיימת החלטה. יש לוודא, לצורך החלת הכלל, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר דיון שנסמך על תהליך מסודר של קבלת החלטה, ובהתבסס על מידע שעמד לנגד עיני הדירקטורים. ההחלטה שלא לממש את שעבוד החניון נבעה מההנחה לפיה אין ביטחון, שבמימוש מהיר של החניון, החברה תוכל "בוודאות להיפרע בגין חוב אמריס לחברה". אין די בנתונים הללו כדי לאפשר להחלטה ליהנות מחזקת שיקול-הדעת העסקי. כדי שתתקבל החלטה מושכלת, מן הראוי היה כי הדירקטוריון יוסיף ויבחן עניינים נוספים כדוגמת איזה חלק מהחוב תוכל החברה לקבל אם תחליט לממש את החניון במימוש מהיר, מהן עלויות המימוש, וכיו"ב. לכל הנושאים הללו אין כל ביטוי בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, ולא ניתן לקבוע כי הדירקטורים התייחסו אליהם, או קבלו מידע ביחס אליהם, בחנו אותם או הביאו אותם בחשבון בקבלת ההחלטה שלהם. לכן, החלטה זו אינה יכולה ליהנות מחזקת התקינות מכוח כלל שיקול-הדעת העסקי, ויש לבחון את ההחלטה לגופה, ולברר האם היא עומדת בתנאי מבחן הסבירות. ביחס למלון הדירקטוריון לא קבל בראשית שנת 2009 החלטה שלא לממש את השעבוד על המלון. ל"העדר החלטה" לא ניתן לייחס חזקת תקינות, ולמחדל מלפעול שאינו תולדה של הפעלת שיקול-דעת, לא ניתן לייחס סבירות. הדירקטורים היו סבורים כי לא נכון לממש נכסים בתקופה של משבר כלכלי ושל שפל, כי היה להם חשש שלא ניתן יהיה למכור את הנכסים במחיר שצוין בהערכות השמאי וכיו"ב. אולם, הנושאים לא עלו, נדונו ונבחנו במסגרת ישיבת הדירקטוריון. מדובר לכל היותר בהערכות פרטיות על-סמך מידע שהיה להם, המסקנה המתבקשת, היא כי לא עומדת לזכות הדירקטוריון חזקת שיקול-הדעת העסקי ביחס לאי מימוש השעבוד על החניון ועל המלון בתחילת שנת 2009.

תנ"ג 13663-03-14 מוזס ואח' נ' הבא ואח'

ניתן ביום [24.05.2015] במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי ת"א-יפו בפני כב' השופטת  רות רונן

חזרה