חדשות

התחייבות של רשות מקומית בנוגע לתוספת שכר שבוצעה ללא קבלת אישורו של הממונה על השכר תבוטל

המשנה למנכ"ל לענייני משאבי אנוש של עיריית י-ם החליט להחיל על המשיב, המועסק בעירייה כרכז מינהלה וכוח אדם במחלקת התחבורה, את תוצאות פסק הבוררות בין העירייה ובין עובד אחר לעניין זכאות לתוספות שכר מסוימות. 

בית הדין הארצי לעבודה, פסק כי: העיריה יכולה להתחייב כלפי כל אדם במסגרת הסמכות הנתונה לה, משיקולים ענייניים, בסבירות ובתום לב. כאשר התחייבות שלטונית יש לקיים. כלל הוא שרשות ציבורית חייבת לכלכל את מעשיה בתום לב, כלומר לנהוג ביושר ובהשבית הדין הארצי לעבודה, פסק כי: העיריה יכולה להתחייב כלפי כל אדם במסגרת הסמכות הנתונה לה, משיקולים ענייניים, בסבירות ובתום לב. כאשר התחייבות שלטונית יש לקיים. כלל הוא שרשות ציבורית חייבת לכלכל את מעשיה בתום לב, כלומר לנהוג ביושר ובהגינות. כאשר ניתנת הבטחה חוקית ע"י מי שהסמכות בידו לתתה ובידו גם למלא אחריה, היא מחייבת, ובאין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה, יש לכבדה.

בענייננו, די בעיקרון לפיו הבטחה תוכר כמחייבת רק אם ניתנה בגדר סמכותו החוקית של נותן ההבטחה. דברי המשנה למנכ"ל במכתבו למשיב הם הבטחה מינהלית מובהקת שנכתבו במסגרת תפקידו ולא נטען שיש בהם חריגה מגבולות סמכותו בעיריה פנימה. אך המשנה למנכ"ל כפוף גם להוראות חיצוניות, הוראות חוק העולות מהסכמים קיבוציים וכל הוראה מינהלית אחרת המחייבת את העיריה כדין. לפיכך, גם אם מוסמך המשנה למנכ"ל לעסוק בענייני כח אדם בתפקידו בעיריה, אין הוא רשאי להסכים על שינויים בשכר או על הענקת הטבות כספיות לעובדי העיריה בלא הממונה על השכר. 

בענייננו אישור להתחייבות המשנה למנכ"ל כלפי המשיב לא ניתן. כמו כן, התחייבות ליישם פסק בוררות שניתן בעניינו של עובד אחר על המשיב, כמוה כהסכמה על "שינויים בשכר" או על "הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה" לפי לחוק יסודות התקציב. לפיכך, בלא אישור הממונה להתחייבות המשנה למנכ"ל, עומדת התחייבות זו בניגדו לחוק יסודות התקציב, אין לה כל תוקף מחייב ולא מתקיים בה התנאי הבסיסי הדרוש להכרה בתוקפה של הבטחה שלטונית, היינו - שהיא ניתנה בגדר הסמכות החוקית. לאור כל האמור, אין ולא היה תוקף למכתב ההתחייבות של המשנה למנכ"ל בעניינו של המשיב ולכן אין להחיל עליו את תוצאות פסק הבוררות בעניינו של העובד האחר. 

התחייבות מפורשת לעובד בכתב והתכחשות להתחייבות זו לאחר מכן, אינה מתיישבת עם חובת תום הלב וההגינות המוטלות על העיריה. מעבר לכך, לא נסתרה טענת המשיב כי מכתב ההתחייבות בעניינו הביא אותו להימנע מלהצטרף לתביעתו של העובד האחר, ובכך הוא החמיץ את פירות פסק הבוררות שיכול היה לחול גם עליו. מצב זה מצדיק חיוב העיריה בהוצאות משפט לטובת המשיב.

ע"ע (144/08) עיריית ירושלים נ' דוד מוטהדלה

חזרה